תא"מ 25888-12-15 שלהבת נ' מימון

רקע כללי 

1. מדובר בתביעה שטרית שהגישה התובעת, חברה לנכיון שיקים, על סך 40,000 ₪, בגין שיק שמשך הנתבע לפקודת גולן ויזמן (להלן: "גולן"), על סך 80,000 ₪ (להלן: "השיק"), שיק אשר סוחר לתובעת ביום 4.5.15 וחולל עקב ביטולו. הנתבע כבר שילם 40,000 ₪ ונותרה יתרה של 40,000 ₪ נוספים, הכול בהתאם לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").

2. מנהל התובעת העד אבי מחלב (להלן: "מחלב"), מסר בתצהירו כי ביום 4.5.15 גולן הביא לו את השיק שסחירותו לא הוגבלה. לפני ששילם לגולן תמורת השיק, הוא התקשר לנתבע אשר אישר לו כי קיבל תמורה עבור השטר, כי העסקה סגורה ולא תהיה בעיה עם השטר, ורק אז קיבל את השטר הדחוי לנכיון ושילם לגולן את התמורה. בנסיבות אלה נטעם כי התובעת היא בגדר "אוחז כשורה" בשיק.

3. הנתבע טען, כי מסר את השיק לגולן, על רקע טענותיו של גולן כי הוא נסחט על ידי עבריינים ועליו להציג יכולת כלכלית כדי שלא יפגע. עוד ציין הנתבע, כי כבטוחה למתן השיקים, נרשם משכון על נכס מקרקעין השייך לגולן, כאשר בדיעבד התברר כי מדובר במסמכים מזויפים. הנתבע טען אפוא לכשלון תמורה מלא, לאי חוקיות המחלחלת לעילה השטרית, לכך שהתובעת איננה אוחזת כשורה, ולכך שהתובעת למעשה ערכה עסקת הלוואה עם גולן בניגוד לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג 1993 (להלן: "חוק ההסדרה").

4. כיוון שמדובר בתביעה בסדר דין מהיר יהיה פסק הדין קצר ותמציתי בהתאם לתקנה 214טז' לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984.

5. כבר בפתח פסק הדין אציין, כי לאחר ששמעתי את מכלול הראיות, נוכחתי כי התובעת עומדת בכל הקריטריונים באשר לאחיזה כשורה בהתאם לפקודה, ובנסיבות אלה זכותה על פי השיק נקיה מטענות מתחום דיני הקניין ומתחום דיני החיובים, כך שהטענות שהעלה הנתבע כנגד גולן, גם אם היו מוכחות, אינן פוגעות בזכותה של התובעת לפירעון השטר שנמסר לה.

6. טענות באשר לתקינות השטר הנתבע טען לפגם בשטר, בכך שחתימת ההסב של מחלב על גבי השטר נמחקה. ראשית, מחלב הסביר כי עשה כן, לאחר שהשיק חולל על מנת שלא יתגלגל לצד שלישי אשר עשוי לתבוע אותו כמסב. שנית, מכיוון שמדובר בשיק לפקודת גולן, שסחירותו לא הוגבלה, די בחתימת ההסב של גולן כדי להפוך את השטר סחיר לכל דבר ועניין ללא כל פגם. לא הוכח אפוא כל פגם בשטר המונע את פרעונו לאוחז.

7. יסוד התמורה בסעיף 10 לתצהירו של מחלב נרשם כדלקמן: "לאחר שצבי אישר כי אין מניעה כלשהי לבצע את עסקת הנכיון של השיק, ביצעתי את עסקת הנכיון באופן בו שילמתי לגולן סך של 75,800 ₪ תמורת השיק של צבי". בעדותו של מחלב בבית המשפט, התברר כי בפועל לא נעשה תשלום של מלוא הסכום האמור לגולן, אלא שגולן קיבל 25,800 ₪ במזומן, ועוד זיכוי של 50,000 ₪, בגין שיק קודם שמסר גולן לנכיון, כאשר בדיעבד התברר כי מדובר בחברה מוגבלת ולא ניתן היה לפרוע את השיק (עמ' 5 ש' 9-13 לפרו').

8. הנתבע טען בסיכומיו כי בנסיבות אלה לא הוכח יסוד התמורה המהווה בסיס לאחיזה כשורה.