תא"מ 25866-03-15 בן צוף נ' חלימי ואח'

לפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לאופנוע מ.ר. 2374279 בבעלות התובע, בתאונה שהתרחשה ביום 11.6.14 בה היה מעורב רכב מ.ר. 5894657 נהוג ע"י נתבעת 1, ומבוטח ע"י נתבעת 2.

לטענת התובע, עת נסע האופנוע בנתיב שמאלי מבין שניים, רכב הנתבעות ביצע פניה שמאלה מהנתיב הימני, חסם את נתיב נסיעת האופנוע ובכך גרם לתאונה. הנתבעת טוענת כי נסעה בנתיב השמאלי, האטה ואותתה לקראת פניה שמאלה ובעת שהחלה לבצע את הפניה, ביצע האופנוע עקיפה אסורה ובכך גרם לתאונה.

העידו נהג האופנוע בן קירט, התובע, הנתבעת, אחותה דקלה בוטנר שישבה לידה ברכב, אביהן של השתיים ישראל חלימי ועדה ניטראלית הגב' ענת תשובה.

הצדדים הציגו את תמונות הנזק ותמונות שצולמו לאחר האירוע וכן את תמונת המקום.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וצרופותיהם ובמוצגים ושמעתי את העדים, באתי לכלל מסקנה כי נהג האופנוע נושא בעיקר האחריות לתאונה.

אין מחלוקת כי מדובר בכביש ובו 4 נתיבים בסה"כ, שני נתיבים לכל כיוון. נהג האופנוע טען כי בין שני הכיוונים מפריד פס הפרדה רצוף, כפי שניתן לראות בת/1. עם זאת, אישר בעדותו כי בעת התאונה מצב הדברים היה כפי הנראה בנ/1, בו לא נראה קו הפרדה רצוף. גם הנתבעת, אחותה והגב' תשובה העידו כי לא נראה במקום קו הפרדה רצוף.

העיד נהג האופנוע כי רכב הנתבעות ביצע פניה ימינה מרח' ברנר לרח' טשרניחובסקי בו השתלב בנתיב הימני. בהמשך, הרכב ביצע פניה שמאלה מהנתיב הימני לרח' גדוד 52 תוך שהוא חוסם את הנתיב השמאלי בו נסע האופנוע. בנסיון למנוע את התאונה, סטה האופנוע שמאלה אך לא הצליח למנוע את התאונה. גרסה זו מתיישבת פחות עם הראיות שהוצגו. ראשית, העיד נהג האופנוע כי נסע במהירות של כ-45 קמ"ש כאשר הבחין ברכב הנתבעת מבצע את הפניה ימינה. עוד העיד שכאשר השתלבה הנתבעת בנתיב הימני, הוא נסע בנתיב השמאלי כשהחלק הקדמי של האופנוע נוסע במקביל לחלק האחורי של הרכב, כך לאורך הכביש, עד לפניה שמאלה. מקום שנהג האופנוע העיד כי היה במהירות של 45 קמ"ש ולא נטען כי נהגת הרכב ביצעה פניה ימינה במהירות מופרזת, דהיינו, סביר כי ביצעה הפניה ימינה במהירות נמוכה יותר ממהירות האופנוע. לפיכך, מתבקש כי האופנוע שנסע בנתיב השמאלי במהירות 45 קמ"ש יחלוף על הרכב הפונה ימינה לנתיב הימני והתאונה כלל לא היתה מתרחשת.

בנוסף, העידו הנתבעת ואחותה כי כלל לא פנו ימינה מרח' ברנר אלא היו בנסיעה של כמה מאות מטרים קודם לכן ברח' טשרניחובסקי בנתיב השמאלי. גרסה זו נתמכה בעדותה של הגב' תשובה, עדה ניטראלית שנהגה ברכב שנסע מאחורי רכב הנתבעות, אשר העידה כי נסעה מאחורי רכב הנתבעות כמה מאות מטרים בנתיב השמאלי. עוד העידה הגב' תשובה, כי רכב הנתבעות אותת שמאלה לקראת פניה שמאלה לרח' גדוד 52, האט והחל בפניה שמאלה. אז, באופן פתאומי, הגיח האופנוע במהירות מאחור, סטה שמאלה לנתיב הנגדי, עקף את רכבה של הגב' תשובה ופגע ברכב הנתבעות שהיה בעיצומה של הפניה שמאלה. עדות זו תאמה לעדות הנתבעת ואחותה.

אמנם, היו אי אילו אי התאמות בין עדות הנתבעת ואחותה והגב' תשובה. למשל, ביחס לשאלה האם רכב הנתבעות הגיע לעצירה מוחלטת, טרם הפניה שמאלה או שמא היה רק בהאטה. כל השלוש העידו על מהירות נמוכה מאוד, כמעט אפסית, או עצירה מוחלטת. מדובר בחוסר התאמה שניתן להסבירו בחלוף הזמן המעיד דווקא על מהימנות.