תא"מ 25837-09-16 ארביב נ' אקסטרא סייף 2013 בע"מ ואח'

הוויכוח בין הצדדים אינו נהיר לי, ושני הצדדים מכבידים שלא לצורך.

ההחלטה לעניין העיון בספרי החשבונות שניתנה בדיון מיום 6.6.17 היתה ברורה ופשוטה.

הנתבעים התחייבו להעביר באותו יום של הדיון למשרד ב"כ התובע את פרטי ההתקשרות עם רואה החשבון וכן לשלוח אישור בכתב באמצעות דוא"ל לרואה החשבון ולב"כ התובע לעיון מלא בכלל ספרי הנה"ח של הנתבעת.

בהתאם לכך צוין בהחלטתי כי לנוכח הסכמת הנתבעים להעמיד לעיון התובע את כלל ספרי החשבונות המצויים אצל רו"ח דרוקר שמעוני, הסעד של מתן חשבונות מתייתר.

מאז מטעמים שאינם ברורים לי, גם לאחר מקרא הבקשה התגובה והתשובה, הדבר לא בוצע. התובע טען שאפילו שם רוה"ח אינו מועבר לו (הגם שהשם צוין בפרוטוקול) אך מאידך העלה בקשה אחרת לקבלת קבצים אחידים בדוא"ל. הנתבעים מצידם הסכימו להעברת קבצים, אך לא את כולם.

אין בכוונתי לפתוח סוגיה זו מחדש. הסעד שניתן לתובע, מתן זכות לעיון מלא בספרי החשבונות של החברה, מעניק לו אפשרות לקבל את כל המידע הרלבנטי עבורו, וממילא הוא הסכים שבהינתן סעד זה, מתייתרת בקשתו למתן חשבונות. בכך העניין הסתיים, וכל שנותר לצדדים כעת הוא לפעול בדיוק לפי המתווה שהוסכם בדיון, ושניתן לו תוקף של החלטה. דהיינו, הנתבעים יעבירו למשרד ב"כ התובע את פרטי ההתקשרות עם רואה החשבון וכן ישלחו אישור בכתב באמצעות דוא"ל לרואה החשבון ולב"כ התובע לעיון מלא בכלל ספרי הנה"ח של הנתבעת. כל שנותר מעבר לכך הוא שנציג של התובע ו/או רו"ח מטעמו יגיעו למשרד רו"ח הנתבעים ותינתן להם שם אפשרות לעיון מלא בספרי החשבונות של החברה, כפי שהוסכם בדיון. מובן שלנוכח הסכמה זו התובע אינו צריך לממן שעות עבודה עבור נציג של רו"ח הנתבעים אשר מבקש לשהות עמו בחדר, אך ככל שיתבקש לצלם מסמכים מסוימים ותהיה הסכמה, מובן שעל התובע לשאת בעלות זו.

היות שאף אחד מהצדדים לא פעל בהתאם למתווה שהוסכם, לא ראיתי מקום כי מי מהם יישא בהוצאות כלפי רעהו. לפנים משורת הדין, לא אטיל הוצאות לטובת אוצר המדינה, אך ככל שהצדדים לא ישכילו להסדיר עניינים אלה ביניהם, הדבר יישקל בשנית.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ז, 21 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.