תא"מ 2583-09-14 שקולניק נ' אהרון

1.ביום 5.6.13 נחתם בין גב' ליאורה שקולניק (להלן "התובעת") לבין גב' זהבה אהרון (להלן "הנתבעת") הסכם (להלן "ההסכם"), לפיו מכרה התובעת לנתבעת חנות ברחוב שיבת ציון 68 בחיפה, הידועה כחלקה 118, תת חלקה 9 בגוש 10853 (להלן "החנות").

2.הצדדים חלוקים לגבי המחיר אשר סוכם בגין עסקת המכר, כאשר התובעת טוענת כי סוכם על מחיר בסך של 350,000 ₪ בתוספת מע"מ, לעומת הנתבעת אשר טוענת כי סוכם על מחיר כולל וסופי בסך של 350,000 ₪.

3.אין מחלוקת כי בהסכם (נ/3) צוינה תמורה בסך של 350,000 ₪ בתוספת מע"מ, ומאידך, אין מחלוקת כי במעמד החתימה על ההסכם שילמה הנתבעת לתובעת סך של 350,000 ₪ בלבד, וקיבלה לידיה את החזקה בחנות.

4.בתביעה דנן עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום תוספת המע"מ בסך של 63,000 ₪.

5.על מנת להכריע בתביעה יש צורך להביא את גרסאות הצדדים לגבי נסיבות כריתת ההסכם.

6.גרסת התובעת

לטענת התובעת, לאחר שהציגה בפני הנתבעת את החנות, סוכם כי בגין מכירת החנות תשלם לה הנתבעת סך של 350,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. לשם מימוש העסקה, פנתה התובעת לבא כוחה עורך הדין מר מוטי כהן (להלן "עו"ד כהן") וביקשה ממנו שיכין טיוטת הסכם ויעביר לה עותק ממנה לפני החתימה על ההסכם. לטענת התובעת, הן בטיוטת ההסכם והן בהסכם המכר הסופי צוין כי בגין מכירת החנות ישולם סך של 350,000 ₪ בתוספת מע"מ. כך גם בטופס הדיווח למיסוי מקרקעין עליו חתמה הנתבעת, שבו צוין במפורש שווי העסקה בסך של 350,000 ₪ בתוספת מע"מ בסך של 63,000 ₪.

התובעת לא חלקה על העובדה כי הנתבעת קיבלה לידיה את החזקה בחנות לאחר תשלום הסך של 350,000 ₪, אולם טענה כי סוכם כי הנתבעת תשלם את תוספת המע"מ לאחר שיומצא לה שובר לתשלום הסכום הנ"ל. עוד טענה התובעת כי במעמד החתימה על ההסכם במשרדו של עו"ד כהן, הוזכר במפורש נושא המע"מ שישולם על ידי הנתבעת בגין העסקה.

לגרסת התובעת, מאחר והנתבעת אינה גוף עסקי החייב בתשלומי מע"מ ואין ביכולתה להתקזז במע"מ, היא פנתה באמצעות באת כוחה עו"ד חגית שוויקי אל עו"ד כהן, בבקשה שיעזור לה אל מול רשויות המס לביטול המע"מ.