תא"מ 2578-05-16 מלול נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

לאחר שעינתי בבקשת הנתבעת לדחית התביעה על הסך ולחילופין - העברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב ובתגובה לבקשה, הנני מורה כדלקמן:

אין חולק כי בסעיף 13 להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 18.6.2014, נקבעה תנית שיפוט הקובעת כך:

סמכות השיפוט הבלעדית בכל עניין בקשר עם הסכם זה ו/או הנובע ממנו תהא אך ורק לבית המשפט בעיר תל אביב יפו בלבד.

לשונה של התניה ברורה. היא מקנה סמכות בלעדית לבתי המשפט בתל אביב, ומהווה, נוכח לשונה, תנית שיפוט בלעדית עליה חלה תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

הכלל הוא, כי הסכמות, לרבות הסכמות דיוניות בין הצדדים - יש לכבד, למעט במקרים חריגים שנקבעו בדין.

החריג שנקבע בדין בכל הנוגע לתנית שיפוט יחודית הינו – אם מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד.

לפיכך, על רקע טענת התובע, מתעוררות להכרעה שתי שאלות. ראשית - האם ההסכם בין הצדדים מהווה חוזה אחיד. שנית - בהנחה שהחוזה בין הצדדים הוא חוזה אחיד, האם יש לראות בתנית השיפוט משום תניה מקפחת.

הגם אם תתקבל טענת התובע, לפיה המדובר בחוזה אחיד, הרי שהמבחן לסבירותה של תנית שיפוט בחוזה אחיד, הינו מבחן ההרתעה מפני מימוש הזכויות; אין די בפגיעה בנוחות של המתדיין - אלא דרושה פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית עד כדי פגיעה ביכולתו למימוש זכויותיו.