מוחמד נ' שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ ואח'

סך של 42,805 ₪ בגין חשבונית מס' 056 מיום 29.2.12;

סך של 39,090 ₪ בגין חשבונית מס' 0093 מיום 30.4.13;

סך של 41,913 ₪ בגין חשבונית מס' 0096 מיום 31.5.13.

כמו כן, ביום 11.11.12 הפחיתה הנתבעת מהתשלום המגיע לתובע, באופן חד צדדי, סך של 3,000 ₪. ההפחתה נומקה על ידי הנתבעת בכך שעובד של התובע שפך שאריות בטון לתוך מכונת מיחזור בטון של הנתבעת (להלן – המכונה), כאשר המכונה היתה מקולקלת, ובכך גרם לנזק גדול למכונה. התובע טוען, כי עפ"י חוק נהג מערבל הבטון חייב לשפוך שאריות בטון למקום המיועד לכך. ככל שהמכונה של הנתבעת אכן היתה מקולקלת, אין לה להלין בעניין זה אלא על עצמה.

טענות הנתבעת

בין התובע והנתבעת נכרת הסכם למתן שירותי הובלת בטון (להלן – ההסכם). במסגרת ההסכם התחייב התובע לספק לנתבעת שירותי הובלת בטון באמצעות שלוש משאיות, עליהן הותקנו מערבלי בטון. מערבלי הבטון בבעלות הנתבעת ואילו המשאיות עליהן הותקנו המערבלים הינן בבעלות התובע.

התובע הפר את ההסכם, בכך שהפסיק - ללא מתן הודעה מוקדמת - את עבודת המשאית עליה הותקן מערבל מס' 80, וזאת בניגוד להתחייבויותיו בהסכם.

היה על התובע לתת לנתבעת הודעה מוקדמת 6 חודשים מראש בטרם הפסיק את עבודתו עם המשאית. גם התובע היה מודע לחשיבות ההודעה המוקדמת. כך עולה מהעובדה שביחס לשתי המשאיות האחרות שיגר הודעה מוקדמת בטרם סיום עבודתן.

עקב אי שיגור הודעה מוקדמת, נגרמו לנתבעת נזקים המוערכים בסך של 247,500 ₪. בהתאם לסעיף 8(א) להסכם, הנתבעת מימשה את זכות העיכבון, שעמדה לה, ועיכבה בידיה סך של 40,000 ₪ מתוך הכספים המגיעים לתובע, על חשבון סכום הנזק שנגרם לה. כך גם לא שילמה הנתבעת לתובע את הסכומים הנקובים בחשבוניות 93 ו-96.

באשר למכונה טוענת הנתבעת, כי עובד מטעמו של התובע גרם לנזק במכונה, שעלות תיקונו הסתכמה בסך של 9,071 ₪. בהתאם להוראות סעיף 4(כח) להסכם, חייבה הנתבעת את התובע בשליש מעלויות התיקון.