תא"מ 25611-04-13 גרינברג ואח' נ' לב ואח'

1.התובעים שרה ושלמה גרינברג הגישו תביעה זו בגין לשון הרע בסך של 33,200 ₪ כנגד עורכת דין נורית לב וכנגד עיריית נתניה.

2.כמפורט בכתב התביעה הינם בעלי דירות בנתניה אשר בינם לבין העירייה מתנהלים הליכים משפטיים. עו"ד נורית לב ייצגה העירייה בהליכים אלה. לאחר שניתן פסק דין כנגדם ובמסגרת חקירת יכולת שנערכה להם בהוצאה לפועל נקבע שעליהם לשלם סך של 150 ₪ לחודש. כן ניתן כנגדם עיכוב הליכים. למרות זאת הנתבעות הטילו ביום 20.11.12 עיקול על חשבון הבנק של התובעת בניגוד להחלטה. כן נשלחה כנגדם הודעה על הגבלת חשבונם.

פעולות אלה עולות כדי לשון הרע בהתאם לחוק ומשכך יש לחייב הנתבעות.

3.הנתבעות בכתב הגנתן פירטו שלתובעים חובות בסכומים ניכרים לעירייה.

התובעת לא עמדה בצו התשלומים שניתן ולא שילמה אותו באופן רציף ועל כן ניתן היה להגיש בקשה להטלת עיקול על חשבונות הבנק.

כן התובעים לא הודיעו למזכירות ההוצאה לפועל על ביצוע התשלום.

4.הצדדים הסכימו לסכם טענותיהם לאחר שהתובעים ימציאו מסמכים שביקשו לצרף. התובעים אכן צירפו בהודעה מיום 23.6.14 מספר מסמכים.

5.דיון משפטי- במסגרת חקירת היכולת הותנה עיכוב ההליכים בתשלום רציף וסדיר של 150 ₪ בחודש עד ל- 15 לכל חודש מיום 15.8.12.

עיון במסמכים מלשכת ההוצאה לפועל שצורפו לכתב ההגנה מראה שהיה תשלום ביום 12.8.12 וביום 12.10.12, עם זאת אין כל הוכחה לתשלום ביום 15.11.12. בהתאם להחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 5.8.12 יכלו על כן הנתבעות לפעול כנגד התובעת. התובעים הם שהפרו את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

התובעים סומכים יתדותיהם על החלטת הרשם חילמי חג'וג מיום 4.9.12. (נספח ב' לסיכומיהם). החלטה זו מתייחסת רק לתשלום הראשון ששילמו התובעים ואין בה כדי לבטל ההחלטה מיום 5.8.12 בדבר רציפות התשלומים שבה לא עמדו.

כל מסקנה אחרת תביא לתוצאה חמורה מבחינת הזוכה, שכן לא יעלה על הדעת שהחייב ישלם תשלום ראשון, העיקולים כנגדו יבוטלו, הוא יפסיק לשלם שאר התשלומים והזוכה לא יוכל להטיל עוד עיקולים. זוהי תוצאה קשה הפוגעת עד מאוד בזכויות הזוכים וברור הוא שהרשם לא התכוון ולא קבע שאף בעתיד אם לא ישולם תשלום במועדו בהתאם להחלטות לא ניתן יהיה להטיל עיקולים על החייבים.

אם היתה כוונה לביטול כולל היה הרשם קובע זאת, משלא עשה כן ולאור קריאת ההחלטה ברור הוא שהיא מתייחסת רק לתשלום הראשון.

אי עמידתם של התובעים בתשלומים הרצופים כפי שפירטתי, ביטלה החסינות שהקנתה להם ההחלטה מיום 5.8.12, בדבר הסרת עיקול המשכורת והסרת עיקול על חשבון העו"ש. מכאן סבורני שהטלת העיקולים במדיה המגנטית על ידי נתבעת מס' 1 שנעשתה ביום 20.11.12 לאחר שלא שולם התשלום השני, נעשתה כדין.