תא"מ 25581-04-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מרצ'י ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 13.4.14 ע"ס 46,929 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 10.3.13.

נערכה אתמול בפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן ובעיקרן עדויות מטעם שני הצדדים: מטעם התובעת – עדות בעל הרכב המבוטח (הרכב ניזוק כשהוא בחנייה ובלתי מאויש); ומטעם הנתבעים – עדות נהג רכב הנתבעים.

אין חולק בין הצדדים כל אשמתו הבלעדית של נהג רכב הנתבעים, על כך שפגע ברכב החונה והבלתי מאויש, כאשר המחלוקת היא בשאלת היקף ומוקד הנזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת, וביתר חידוד: הנתבעים מעלים טענה עיקרית אחת, לפיה (למעשה) כל הנזק שבגינו הוגשה התביעה (נזק לאורך דופן שמאל של רכב התובעת) לא נגרם בתאונה, כאשר, עפ"י הטענה, בתאונה נגרם נזק קל בלבד ורק בדופן ימין של רכב התובעת.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

בסופו של יום ולאחר שהתרשמתי מהתשתית הראייתית החלקית שהוגשה לי (ואציין כאן רק את העובדה שלא הוגשו כל מסמכי החקירה הפרטית שבידי הנתבעים ואת העובדה שעפ"י העדויות שנמסרו בדיון בפניי נותר ספק בשאלה, האם במקום שבו עמד רכב התובעת בחנייה כלל יכול היה להיגרם לו נזק בדופן שמאל מרכב הנוסע מימינו) ותוך שקלול הסתברויות, התובעת זכאית לפיצוי חלקי בשיעור 60% מהנזק שנגרם לרכבה.

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 27,000 ₪, בגין הנזקים (60% מסכום התביעה בניכוי הפרש ירידת הערך עפ"י השמאות החדשה), בצירוף הפרשי הצמדה מיום 13.4.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 587 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 13.4.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 450 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת.