תא"מ 25543-03-11 ג' ואח' נ' ז' ואח'

בפניי תביעה כספית שהוגשה ע"י התובעת, הגב' ש' ג' (להלן: "התובעת") כנגד הנתבע מר ג' ז' (להלן: "הנתבע") שעניינה הפרת התחייבות מטעם הנתבע לרישום רכב על שמה, וכן בתביעה שכנגד שעניינה תשלום הוצאות ושכר טרחה ראוי.

תמצית טענות התובעת:

1.על פי הנטען בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, בזמנים הרלוונטיים לתביעה התובעת הייתה הבעלים, המחזיקה והמשתמשת ברכב מסוג רנו מגאן מספר רישוי 93-070-66 (להלן: "הרכב").

2.בשלב מסוים, בנה של התובעת, מר י' ש' (להלן: "י'" או "בנה של התובעת") נקלע לקשיים כלכליים והתעורר צורך בגיוס כספים עבורו לשם כיסוי חובותיו, אך מאחר שלא היה באפשרותו או באפשרות התובעת ליטול הלוואה על מנת לסייע בפתרון המשבר, סוכם בין בעלה של התובעת, מר א' ג', ולימים גרושה של התובעת (להלן: "הגרוש של התובעת"), לבין הנתבע בתור ידיד שלו ושותפו לעסקים, כי הנתבע ייטול הלוואה מהבנק תוך העברת הבעלות ברכב על שמו על מנת שישועבד כבטוחה להלוואה, והדבר אכן נעשה.

3.התובעת ביקשה להדגיש, כי העברת הבעלות ברכב על שם הנתבע נעשתה אך ורק לנוכח ההסכמה שהושגה בין הגרוש שלה לבין הנתבע לצורך נטילת הלוואה כנגד שעבוד הרכב, ולראיה, בהסכם הגירושין שנחתם ביניהם ביום 13.3.2009 צוין במפורש, כי הרכב יישאר בחזקתה.

4.לימים ביקשה התובעת להחזיר את הרכב לבעלותה ולאחר שפנתה לנתבע בנדון סוכם ביניהם כי כנגד תשלום סכום של 31,000 ש"ח לנתבע, יוסר השעבוד שרבץ על הרכב והבעלות ברכב תוחזר אליה, והנתבע אף חתם ביום 5.12.2010 על הצהרה בכתב שמתעדת הסכמה זו (להלן: "כתב ההתחייבות").

5.לטענתה, חרף תשלום הסכום הנ"ל והפקדתו בחשבון הבנק של הנתבע, הנתבע נמנע מלהעביר את הבעלות ברכב כמוסכם, ואף הגדיל לעשות כאשר רקם קנוניה יחד עם הגרוש שלה כשרשם לטובתו משכון על הרכב וזה בתורו פתח תיק הוצל"פ כנגד הנתבע בגין חוב פקטיבי תוך הטלת עיקול על הרכב אשר הוביל למכירת הרכב במסגרת הליכי הכינוס בתיק ההוצאה לפועל.

6.לאור זאת טוענת התובעת, כי הנתבע הפר את המוסכם ביניהם עפ"י כתב ההתחייבות, וחרף תשלום סך של 31,000 ש"ח וחרף פניותיה אל הנתבע, הלה לא העביר את הרכב על שמה ואף גרם למכירתו. משכך, עותרת התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה סכום של 75,000 ש"ח שהינו שווי הרכב נכון ליום 7.12.2010 - המועד בו שילמה לו את הסך של 31,000 ש"ח כנגד התחייבותו להעביר את הרכב על שמה.

תמצית טענות הנתבע:

7.הנתבע לא הכחיש את עיקר השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, אך טען, כי בהיותו ידיד קרוב של הגרוש של התובעת ושותפו לעסקים, הוא נרתם לעזרת בנה של התובעת שנקלע באותם זמנים למצוקה כלכלית קשה במסגרת פעילותו בבורסה ליהלומים. לטענתו, עזרה זו התבטאה במתן ייעוץ פיננסי בהיותו יועץ מס ומאוחר יותר במתן עזרה כספית, כפי שיתואר להלן.