תא"מ 25491-02-14 סעדה נ' אנוקשוילי ואח'

לפניי בקשת הנתבעת 3 לסילוק התביעה על הסף על פי תקנה 101(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מחמת השתק פלוגתא.

ענייננו בתביעה לתשלום נזקים בסך של 9,538 ₪ שנגרמו לרכבו של התובע בגין תאונה שאירעה ביום 13.6.12 בין רכב התובע לשני רכבים נוספים. המדובר בתאונת שרשרת בה היה רכבו של התובע הראשון בשיירה, לאחריו רכב נהוג על ידי הנתבע 1 המבוטח על ידי הנתבעת 2 ולאחריו אוטובוס בבעלות הנתבעת 3.

3.עובר לקיום ישיבה מקדמית בתביעה זו טענה הנתבעת 3 כי בהליך מקביל בגין אותה תאונה בה תבע הנתבע 1 בתביעה שבפניי את חברת הראל מבטחת הנתבעת 3 בבית משפט השלום בתל אביב 45592-06-12 (להלן "התביעה המקבילה"), לאחר שמיעת עדויות הנהגים ניתן ביום 7.9.14 פסק דין על ידי כבוד השופט ג. הס לפיו על חברת "הראל" לפצות את הנתבע 1 בגין הנזק בחלקו האחורי בלבד של רכבו תוך שבית המשפט ציין כי אירעה גם תאונה בחלק הקדמי. על כן, לטענת ב"כ הנתבעת 3 קיים בענייננו "השתק פלוגתא" ביחס להיעדר אחריות הנתבעת 3 לתאונה שבפניי. לטענת ב"כ הנתבעת 3 בית המשפט קבע מפורשות כי אינה אחראית לפגיעה בחלקו הקדמי של רכב הנתבע 1 שנגרם כתוצאה מפגיעת רכב הנתבע 1 בחלקו האחורי של רכב התובע. לפיכך לא מוטלת עליה כל אחריות לנזקיו של התובע ודין התביעה כנגדה להידחות.

4.בישיבת בית המשפט מיום 20.10.14 העלו ב"כ הצדדים טענותיהם תוך שהנתבעת 3 הצהירה כי היה והתביעה כנגדה תידחה בגין השתק פלוגתא היא לא תעתור לפסיקת הוצאות משפט כנגד התובע. בסיום הישיבה הוריתי לנתבעת 3 להגיש טיעונים מטעמה ביחס לסוגיית השתק הפלוגתא כאשר על הנתבעים 1 ו - 2 היה להגיש טענותיהם תוך 30 ימים לאחר מכן. כן קבעתי את התיק לישיבת הוכחות ביום 19.3.15. הנתבעת 3 ביקשה ארכה להגשת טיעוניה ולבסוף והגישה אותם ביום 14.1.15. הנתבעים 1 ו – 2 לא הגישו סיכומים מטעמם עד ליום החלטה זו חרף שתי ארכות שנתתי להן תוך שבהחלטתי מיום 16.2.15 (שהומצאה למשרד ב"כ בפקס באותו היום) הדגשתי כי היה ולא יוגשו סיכומים מטעמם במועד, תינתן החלטה זו כאשר בפניי טענות הנתבעת 3 בלבד.

5.הנתבעת 3 טוענת בסיכומי טענותיה הטענה המשפטית שפורטה לעיל תוך שהיא מדגישה כי בתביעה המקבילה נקבעה מסקנה עובדתית ומשפטית שהיא בבחינת השתק פלוגתא ועל כן יש לסלק על הסף את התביעה שהוגשה כנגדה.

6.לאחר שעיינתי בבקשה לסילוק התביעה על הסף ובהיעדר טיעוני הנתבעים 1 ו - 2, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

7.בהקשר להשתק פלוגתא, יש לבחון האם במשפט הראשון – שבו ניתן פסה"ד שעליו נסמכת הטענה – הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת שהייתה חיונית לתוצאה הסופית והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה במשפט השני, חרף אי הזהות בין שתי העילות.

קבלת טענה זו מונעת למעשה מבעל דין להביא ראיות בפלוגתא מסוימת שמתקיימת חזקה חלוטה שהיא הוכחה כדבעי בהליך אחר. נקבע, כי תנאי להתקיימות השתק פלוגתא הוא שההכרעה הייתה מבוססת על "ממצא חיובי", להבדיל מממצא של "חוסר הוכחה" וכי לצד שנגדו מועלית טענת השתק פלוגתא היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561 (1968)).