תא"מ 25436-02-13 שרוף נ' פארס

תובענה כספית בסדר דין מהיר, אשר הוגשה על ידי התובע, המופנית כלפי הנתבע שהיה בעבר בא כוחו של התובע, והעניק לו שירותים משפטיים.

לפי המתואר בכתב התביעה, טוען התובע כי הנתבע ייצג אותו בהליך משפטי אשר נוהל מול מו עמאר אייל (להלן:"אייל"), תא"מ 13770-04-09 אשר התנהל בבית משפט השלום בחיפה, כאשר ביום 26.4.2009 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד אייל, המחייב אותו לשלם לתובע סך 9,315 ש"ח בצירוף אגרות (587 ש"ח) ושכ"ט עו"ד (931 ש"ח) בסך 1,518 ש"ח, ובסה"כ 10,833 ש"ח.

כפועל יוצא של פסק הדין, טען התובע כי הנתבע העביר לידיו סך של 3,500 ש"ח בלבד, בטענה כי אלו הסכומים אשר הצליח התובע לגבות מאייל, ובהתאם לטענת התובע, הנתבע חב בהעברת יתרת הסכום אשר נתבע, שכן תיק הוצאה לפועל אשר נפתח לביצוע פסק הדין, תיק 08-11971-09-2 נסגר ביום 20.7.2011.

התובענה הועמדה ע"ס 12,656 ש"ח, שזהו סכום תיק ההוצאה לפועל ביום פתיחתו (ייאמר כי סכום זה כולל אף את הסכום שאין מחלוקת כי שולם, וכן שכ"ט בהליכי הוצאה לפועל).

הנתבע טען כי יש לדחות את התובענה. לדבריו, לא רק שאינו חב דבר לתובע, אלא שהתובע נותר חב לו כספים, אשר לא נגבו, רק בשל התחשבותו של הנתבע במצבו הכלכלי של התובע. הנתבע טוען כי העביר לנתבע סכום מצטבר של 8,500 ש"ח ;

הנתבע טוען, כי על פי הסכם שכר הטרחה אשר נחתם בין הצדדים ביום 29.10.2007, שכרו המוסכם הועמד ע"ס 25% מתוך הסכום הכולל אשר יתקבל או ייפסק לטובת התובע; עוד הוסכם, כי כל הוצאות הנתבע בקשר עם ההליך תשולמנה לנתבע, ותשלומים אלו לא יהוו חלק משכ"ט עו"ד המוסכם על הצדדים.