הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' זילכה ואח'

לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 6,610 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת 2, גב' דיאנה קלמן, בעטיה של תאונת דרכים מיום 11.2.13 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בשעה 17:20 או במועד סמוך לכך, ברחוב האיכרים באזור, שהינו רחוב דו סטרי, אשר משני צידיו חונים רכבים. בתאונה היו מעורבים רכב התובעת 2 ורכב בו נהגה הנתבעת 1, המבוטח על ידי הנתבעת 2. תביעה זו הינה תביעת שיבוב של התובעת 1, אשר פיצתה את המבוטחת שלה, התובעת 2, וכן תביעת הפסדים של התובעת 2. במסגרת דיון שנערך לפניי ביום 5.5.16, נשמעו עדויותיהם של התובעת 2 ובנהּ, מר אלדר קלמן. הנתבעת 1 לא התייצבה למתן עדות, שכן נטען בדיון על ידי ב"כ הנתבעות, ללא הצגת תימוכין רפואיים כלשהם, כי הינה חולה סופנית. בנוסף, הוגשו במסגרת הדיון טפסי הודעה מטעם הנהגים המעורבים ותמונות נזק בצבע לרכב התובעת 2. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדויות התובעת 2 ובנהּ, מר אלדר קלמן, עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט, ובכלל זה בגרסת הנתבעת 1 המופיעה בטופס הודעה מיום 4.4.13 (נ/1) בתמונות נזק בצבע לרכב התובעת 2, וביתר הראיות, החלטתי לקבל את התביעה במלואה. ראיתי לקבל את גרסת התובעות לאופן קרות התאונה, ללא היסוס. לפי גרסה זו, רכב הנתבעת 1 סטה אל עבר רכב התובעת 2, אשר חנה בצד ימין ברחוב האיכרים ונמצא בעצירה מוחלטת. סטייה זו של רכב הנתבעת 1 פגעה ברכב התובעת 2 בצד שמאל קדמי, תוך תלישת הטמבון ממקומו. מסקנה זו מבוססת ראשית, על התרשמותי הבלתי אמצעית מאותות האמת במהלך מתן עדויות התובעת 2 ובנהּ, מר אלדר קלמן. יובהר, כי הנתבעת 1 לא התייצבה בבית המשפט למתן עדות, ולא ניתן לדעת, אם הנטען בטופס ההודעה נ/1, מיום 4.4.13, הוא אכן גרסתה לאופן התרחשות התאונה. מקריאת טופס ההודעה נ/1 עולה, כי גרסתה הנטענת של הנתבעת 1, שונה בתכלית מזו של התובעת 2 ובנהּ, מר אלדר קלמן. בהתאם לגרסה זו, רכב התובעות יצא מחניה ופגע ברכב הנתבעת 1 אשר הוסע ישר בנתיב, בצד ימין קדמי.

משלא התאפשר לב"כ התובעת, ללא צידוק מוכח, לחקור את הנתבעת 1 בחקירה נגדית על הנטען בנ/1, אני מוצאת לייחס למסמך זה משקל ראייתי זעום ביותר.

אציין, כי עדויותיהם של התובעת 2 ובנהּ, מר אלדר קלמן, היו סדורות, ברורות ומדויקות ומצאתי אותן מהימנות. למעשה, חזרו התובעת 2 ובנהּ, מר אלדר קלמן, על הגרסה הראשונית אשר נמסרה לתובעת 1, בסמוך לאחר התאונה (ביום 12.2.13). וביתר פירוט: בעדותו בבית המשפט, העיד מר אלדר קלמן, כך (עמ' 2 לפרוטוקול):

"אימא שלי הגיעה לאסוף אותי לאחר שהוצאתי רישיון. החלפנו מקומות. אני ישבתי בכיסא הנהג והיא ישבה לידי בתור מלווה ופשוט הסבירה לי על הרכב איך מאותתים. לאחר כמה שניות פשוט רכב גבוה ג'יפ שחור הגיע ותלש לי את כל הטמבון מקדימה וממש נתקע בי. בג'יפ נהגה הנתבעת 1. היינו בעצירה מוחלטת, לא אותתי ולא התכוונתי לנסוע. זה קרה משום מקום. בתור נהג חדש פשוט נבהלתי. אני שומע את הטענה שאנחנו יוצאים מחניה ואני מכחיש, רכבנו עמד במקום".

אני קובעת בזה, כי עדותו של מר אלדר קלמן הייתה משכנעת, ונמצאה בעיני מהימנה, ככל שנדרש לצורך הכרעה על פי מאזן ההסתברויות. גם עדותה של התובעת 2, אשר ישבה לצד בנה ברכב, הייתה נחרצת וחד משמעית, כדלקמן (עמ' 3 לפרוטוקול):

"עמדנו בצד ימין ממש לא רחוק מהבית. ברחוב דו סיטרי. רכב שנסע בצד שמאל שלנו טיפה סטה לכיוון שלנו נתפס בטמבון שלנו. הרכב היה יותר גבוה משלנו. הטמבון של הרכב שלנו לא חדש והיה יבש והכל היה מחובר לפנים והרכב שלה פשוט תפס את קצה הטמבון והכל התרומם. אני מדגימה שאנחנו עומדים בצד והרכב השני בא ומשך את הטמבון שלנו. אני שומעת את הטענה שהנהגת נסעה בכביש ואנחנו יוצאים מחניה ואני אומרת שזה לא נכון".

שנית, בכל הנוגע לתוכן הגרסאות, נקל לראות בבירור, כי גרסת התובעות נתמכת ומחוזקת במוקדי הנזק ברכב התובעת 2 ואופיים (נזק בצד שמאל בקדמת הרכב מסוג תלישה של הטמבון ושבירה של הפנס). נזק מסוג זה שנגרם לרכב התובעת 2, מתיישב לטעמי, טוב יותר עם גרסת התובעות לאופן קרות התאונה מאשר עם גרסת הנתבעות. אחדד ואומר, כי הנתבעות, מצדן, לא צירפו תמונות נזק של רכב הנתבעת 1, ללא כל הסבר ואומר. הנתבעת 1, אף לא הגישה תביעה כלשהי בגין הנזק שנגרם, על פי הנטען, לרכבה (פגיעה בצד ימין קדמי ברכב, בין הכנף והדלת, ראו נ/1).

לאור כל המקובץ, אני קובעת בזה כי התאונה התרחשה באחריות הנתבעת 1. גרסת התובעות נותרה איתנה ויציבה בחקירה נגדית של התובעת 2 ובנהּ, מר אלדר קלמן. גרסה זו לא התערערה או נסדקה, כהוא זה, במסגרת חקירתם הנגדית של עדי התובעות. תימוכין ברורים לגרסת התובעות ניתן למצוא בתמונות הנזק בצבע לרכב התובעת 2, המדברות בעד עצמן. לכך יש להוסיף, כי הנתבעת 1 בחרה שלא להתייצב למתן עדות, ללא הסבר מוכח להיעדרותה וכן כי הנתבעות לא צירפו לכתב הגנתן או הציגו במועד הדיון, תמונות נזק של רכב הנתבעת 1. עוד ייאמר, כי גרסת הנתבעת 1 נמסרה כחודשיים לאחר קרות התאונה וכי לא הוגשה תביעה מצדה בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכבה.

התוצאה

לאחר שמצאתי את חוות דעת שמאי התובעות כראויה וסבירה, ומשקבעתי כי מלוא האחריות לגרם התאונה מוטלת על הנתבעת 1, אני מחייבת את הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעות, באמצעות התובעת 1, סכום של 6,610₪, בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 18.12.13 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן יישאו הנתבעות באגרת בית משפט, כפי ששולמה, שכר עד התובעות כפי שנפסק ושכר טרחת עו"ד בסכום של 1,500 ש"ח. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה.