תא"מ 24962-11-14 שריר ואח' נ' נירית זרעים בע"מ ואח'

בפניי בקשה למחיקת סעיף מתצהיר העדות הראשית של התובע ובקשה להוספת הצהרה מטעמו בהתאם להחלטת בית המשפט.

התביעה

ענייננו בתביעה שהגיש המשיב (להלן: "התובע") כנגד נירית זרעים בע"מ (להלן: "הנתבעת") על סך של 25,000 ש"ח בעילה של הפרת זכותו המוסרית בתמונה שצולמה על ידו במסגרת עבודתו בעיתון "ידיעות אחרונות" . המדובר בתמונתו של מר עמיר פרץ, שר הביטחון דאז, המביט אל תרגיל צבאי דרך משקפת סגורה (להלן: "התמונה"). על פי גרסת התובע, הנתבעת העתיקה את התמונה ממקור כלשהו, ביצעה בה שינויים ואז פרסמה אותה תחת מסר פוליטי שהתובע לא מזוהה איתו. עוד טוען התובע, כי פרסום התמונה נעשה מבלי שניתן לו קרדיט כאשר שמו לא נרשם על גבי הפרסום כמי שצילם את התמונה.

מנגד, טענה הנתבעת כי אין מצדה כל הפרה של זכות יוצרים ו/או זכות מוסרית של התובע שכן היא רכשה כדין, באמצעות חברת הפרסום ערמוני תקשורת שיווקית בע"מ, את זכויות השימוש בתמונה, זאת לאחר שהתובע שיתף אותה באגוד התמונותAP . עוד טענה הנתבעת, כי היא לא ידעה ולא היה עליה לדעת שהתשלום עבור זכות השימוש בתמונה אינו כולל גם את הזכות המוסרית. זאת ועוד, לדבריה, השימוש בתמונה נעשה לשם הבעת תודה והערכה לשר הביטחון דאז ולא היה בו כל מסר פוליטי כפי שסבור התובע, לפיכך טוענת הנתבעת כי עומדת לה הגנת שימוש הוגן. בניגוד לטענת התובע, טענה הנתבעת כי לא נערכו בתמונה שינויים כלשהם ולפיכך אין פגיעה בזכות לשלמות היצירה. לדבריה, החובה לציין את שם היוצר אינה מוחלטת ולכן אין בהימנעותה לעשות כן כדי לגרוע מהמסקנה שהיא עשתה שימוש הוגן בתמונה.

יחד עם כתב ההגנה הגישה הנתבעת הודעת צד ג' אל ערמוני תקשורת שיווקית בע"מ (להלן: "המבקשת") ובו היא טענה, כי ככל שתחויב בפסק דין לטובת התובע, הרי שהמבקשת אחראית לנזק שלכאורה נגרם לתובע כתוצאה מפרסום התמונה מהטעם שהיא נשכרה על ידי הנתבעת לטפל בפרסום וכל הנלווה לו.

במסגרת כתב ההגנה שהגישה צד ג' ( המבקשת דכאן) נטען כי רכישת זכויות השימוש בתמונה נעשתה בתום לב ובמקצועיות וכך גם השימוש בה. לדידה, לא נעשה כל שינוי בתמונה כמו כן, אין חובה לציין את שם הצלם על גבי מודעת הפרסום שכן, אין באישור הפרסום שנתקבל מסוכנות התמונות AP אזכור כלשהו בעניין זה, הגם שלא נהוג לפרסם את שם הצלם כאשר מדובר במודעת פרסום בשונה מכתבות.

הבקשה שלפניי

לטענת המבקשת, יש להורות על מחיקת סעיף 5 לתצהיר התובע שעניינו איסור פרסום התמונה נשוא התביעה בישראל, הואיל וטענה זו לא עלתה במסגרת כתב התביעה שהגיש התובע וכעת היא בבחינת הרחבת חזית אסורה.

לדברי המבקשת, לו הייתה הטענה נטענת כבר בכתב התביעה, הייתה מבקשת מבית המשפט היתר למשלוח הודעת צד ד' אל סוכנות AP אשר כנטען מכרה לנתבעת רישיון לפרסום התמונה בעיתון ישראלי (הארץ) בעוד בעליו של זכויות היוצרים, המשיב, אוסר על שימוש בתמונה בשטח ישראל. לטענת המבקשת, מחיקת הטענה הנ"ל מתבקשת אף מסיבות של חוסר רלוונטיות שהרי ממילא, ככל שקיים איסור על הפרסום בישראל, איסור זה הוא מעניינו של עיתון ידיעות אחרונות, מעסיקו של התובע.

לחילופין טוענת המבקשת, כי ככל שלא יימחק הסעיף הנדרש, יש להתיר לה להגיש הודעת צד ד', כאמור.

בקשה נוספת שנשמעה על ידי המבקשת מתייחסת להעדר התייחסות לשאלת קיומו של הסכם בין התובע לבין ידיעות אחרונות. לדבריה, על אף החלטת בית המשפט מיום 29.10.15, בחר התובע שלא להתייחס לנקודה זו במסגרת תצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמו.