תא"מ 24956-02-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בלאוקופף ואח'

לפניי תביעה כספית ע"ס 7,827 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 5,276 ₪, שתיהן בסדר דין מהיר ושתיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונת דרכים מיום 22.7.14.

נערך אתמול בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שתי הנהגות המעורבות.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

ניתוח מכלול הטענות ומכלול הראיות מוביל למסקנה שלפיה רב הנסתר על הנגלה לגבי נסיבות התאונה, וביהמ"ש רוצה להאמין ששתי הנהגות ספרו את כל אשר ידעו וראו. בנסיבות, ראוי לחלק את האחריות לקרות התאונה באופן שווה בין שתי הנהגות.

בתביעה העיקרית

הנתבעות ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים:

• סך של 4,377 ₪, בגין הנזקים (סכום התביעה שגוי, בהתחשב ברכיבי החוב שנתבעו. לקחתי בחשבון הרכיבים הבאים: סה"כ תגמולים ששילמה התובעת 1 בסך 6,639 ₪ וכן סה"כ הפסדי התובע 2 המוכחים 2,115 ₪, הכוללים: 1,662 ₪ השתתפות עצמית, 140 ₪ כינון ו-313 ₪ ירידת ערך. לא כללתי רכב חלופי שלא הוכח בסך 500 ש"ח וגם לא הפסד הנחת היעדר תביעות בסך 5,000 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה מיום 15.2.15 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 378 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.

• סך של 450 ₪, בגין שכר העדה בו חויבו התובעים.