תא"מ 24906-05-14 ע.ע. אבו ראס- חברה לעבודות בנין ופיתוח בע"מ ואח' נ' ישינובסקי ואח'

בפניי בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית ולחילופין, העברת הדיון לבית המשפט המוסמך. המדובר בתביעה כספית שהגישו המשיבים כנגד המבקשים שעניינה הפרת הסכם מכר ביחס למקרקעין המצויים בעיר עפולה. הטענה היא, כי המבקשים לא שילמו בהתאם למוסכם את התשלום בו נדרשו עבור היטל השבחה ביחס לאותם המקרקעין.

המבקשים מפנים בבקשה זו להוראת תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") וטוענים, כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעה זו לאור מקום מגוריהם שאינו שייך לאותו מחוז בו הוגשה התביעה. כן, טוענים המבקשים כי מקום יצירת ההתחייבות – הסכם המכר עליו חתמו - הינו בתל אביב.

המבקשים טוענים כי בנסיבות הללו, לאור מירב הזיקות, אין בית המשפט מוסמך לדון בתביעה.

המשיבים מתנגדים לדחיית התביעה על הסף ולשיטתם בית המשפט מוסמך לדון בה, בין מכוח תקנה 3(א)(3) לתקנות ובין מכוח תקנה 3(א)(4) לתקנות. על פי הנטען, המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות הינו בעיר עפולה היות ותשלום היטל ההשבחה היה צריך להיעשות על ידי המבקשים בעיריית עפולה. לדברי המשיבים, גם החלופה שעניינה "מקום המסירה של הנכס" מתקיימת בענייננו היות והמקרקעין מצויים בעיר עפולה.

המבקשים השיבו לתגובת המשיבים ולשיטתם אין זיקה לעיר עפולה לאור ה"מקום שנועד לקיום ההתחייבות" שעה שניתן לבצע התשלום הנטען מכל מקום בארץ ולאו דווקא בעיריית עפולה. ביחס לחלופה 4 בעניין "מקום המסירה של הנכס" טענו המבקשים, כי מאחר ואין מדובר בענייננו במסירה פיזית של נכס אם כי מסירה משפטית של מקרקעין, הרי שלא מתקיימת חלופה זו בנסיבות בהן מסירת מסמכי העסקה נעשתה בעיר בני ברק.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, הגעתי למסקנה כי הדין בעניין זה עם המבקשים.

תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת בזו הלשון: