תא"מ 24830-05-16 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' יצחקוב ואח'

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים שאירעה ביום 16.11.14 בצומת הרחובות המלאכה וגד מנלה בנתניה.

לטענת התובעת, ביום התאונה הגיעה המכונית המבוטחת, מ.ר 88-899-12 (להלן: "המכונית") לצומת הרחובות המלאכה וגד מנלה בנתניה, הנהג נעמד בצמוד למכונית חונה על מנת לאפשר למשאית הנתבע, מ.ר 85-364-58 (להלן: "המשאית") לעבור מן הכיוון הנגדי. אלא שהמשאית לא הצליחה לעבור ופגעה במכונית.

לטענת הנתבעים, המשאית עצרה אחרי רכב שחנה בכביש, כאשר המכונית, שנסעה בכיוון הנגדי, סטתה מנתיב נסיעתה למקום בו עמדה המשאית ופגעה בה בצדה השמאלי.

העידו בפני נהג המכונית ונהג המשאית, הוא הנתבע מס' 1. כן הוגשו טפסי ההודעה של הנהגים על התאונה, תמונות של הנזקים במכונית ודו"ח שמאי בדבר שומת הנזקים ואופיים. גובה הנזק במכונית אינו שנוי במחלוקת.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים  ובמכלול חומר הראיות שעמד בפני, לאחר שהתרשמתי מן העדים באופן בלתי אמצעי ובחנתי את החומר שעמד בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה מן הטעמים דלהלן:

1.עדותו של נהג המכונית אמינה עלי נוכח התנהגותו במשפט ואותות האמת שנתגלו במהלך עדותו ואני מאמינה לגרסתו.

2.התרשים המפורט של התאונה אותו ערך נהג התובעת ואשר צורף לטופס ההודעה בוצע סמוך יחסית לקרות התאונה. התרשים מסתבר, תומך בגרסתו של נהג התובעת ומבהיר את אופן קרות התאונה.

3.נהג התובעת אינו בעל דין ולכאורה אין לו עניין בתוצאות התביעה. הוא אינו המבוטח, ולא נטען בפני או הוכח לי כי הוא צפוי לסבול חסרון כיס כלשהו היה ואקבע כי התאונה אירעה באשמו.