תא"מ 24823-05-13 מוניר ואח' נ' עבד אלהאדי ואח'

1.זוהי תביעה לשיבוב והפסדים.

התובעת 2 הינה המבטחת של התובע 1 ,אשר פיצתה אותו ,בעקבות תאונת דרכים מיום 29.2.12 בסך של 15,147 ₪, ועתה תובעת שיבוב מהנתבע, כן התובע 1 דורש הפסדיו סך של 2,508 ₪.

2.התובעים מתארים את נסיבות אירוע התאונה בסעיף 4 לכתב התביעה.

התובעים משתמשים בלשון " הרכב הפוגע " כשכוונתה לרכב הנתבע ואינם מזכירים במילה

אחת מי נהג באותו רכב בעת התאונה.

לטענת התובעים הנתבע היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים או השולח או הנהג או מתיר השימוש ברכב " הפוגע " .

התובעים צירפו חוות דעת שמאי.

3.הנתבע הגיש כתב הגנה כבר ביום 15.7.13 וטען לחוסר יריבות בינו לבין התובעים וכך טען בסעיף 8 לכתב ההגנה : " הנתבע יטען כי בכל זמן רלוונטי לתביעה הוא לא היה הנהג ברכב הטויוטה ולא היה במקום התאונה וגם לא התיר ולא אישר לגסאן שנהג בו לבצע ברכב נסיעות פרטיות.."

הנתבע מתאר את נסיבות התאונה בהתבסס על דברי עובדו הנהג ( ראה סעיף 11 (א) לכתב ההגנה ).

4.זמן קצר לאחר הגשת כתב ההגנה שלח הנתבע הודעת צד שלישי לנהג בשם גסאן אנוור ח'טיב בציון מס' הזיהוי שלו ומענו המלא.

הצד השלישי הגיש כתב הגנה להודעה לצד השלישי בו הכחיש את אחריותו לאירוע התאונה וטען כי מלוא האחריות נופל לפתחה של נהגת התובעים.

5.התקיים דיון בפני ביום 20.10.14 בו העידו נהגת התובעים, הנתבע 1 הבעלים של הרכב וכן הצד השלישי ( הנהג של רכב הנתבע ) .

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.