קווים תחבורה ציבורית בע"מ נ' שוורץ ואח'

זוהי תביעה לפיצוי כספי בגין אירוע תאונתי מיום 19.6.16, בגני אביב - לוד, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בתביעה על דרך הפשרה ובהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, בהנמקה תמציתית וזאת לאחר שמיעת ראיות.

אין מחלוקת כי הרכבים נסעו באותו כיוון נסיעה בדרך הראשית כשכוונת נהג האוטובוס היתה לפנות שמאלה.

מדובר בכביש דו סטרי, אלא שבעוד נהג הנתבעת טען בנחרצות כי בשעת בוקר מוקדמת זו נעים הרכבים בשני טורים, טען נהג האוטובוס כי ניתן לנסוע בכביש זה בטור אחד בלבד.

לטענתו, עקף אותו הרכב הפרטי ופגע באוטובוס מצד שמאל.

נהג הרכב הפרטי הדגיש כי נעו בשני טורים, נעמדו בסמוך לתמרור עצור והדגיש את עמידתו בשל התנועה הסואנת וכי האוטובוס חסם את שדה ראייתו. האוטובוס החל בפנייה שמאלה כאשר הוא מימינו נטה לכיוון הרכב הפרטי ופגע בו. על האוטובוס היה לבצע פנייה רחבה בשל גודלו ותנאי הדרך ובכוונתו היה לעצור בימין הדרך בתחנת האוטובוס, דבר שמשום מה נשמט מזיכרונו של נהג האוטובוס.

לדברי נהג הנתבע האוטובוס פגע בו בהיותו במצב עצירה.

הצדדים החליפו פרטים והיות והנזק היה מזערי, לא הוגשה תלונה על ידי הנתבע. מה רבה היתה הפתעתו, עת התקבל כתב התביעה.

הגם שגרסת התביעה הינה כי בכביש זה לא ניתן לנוע בשני טורים, לא הובאה כל ראייה חד משמעית לעניין זה.

בעדותו השמיט נהג האוטובוס את העובדה כי מיד לאחר הפנייה התכוון לעצור בתחנת האוטובוס בצד ימין.

נהג הנתבעת הדגיש ברוב הגינותו כי לאור מהות הפגיעה התכוון להמשיך מבלי לדרוש כל פיצוי, עוד לא הסתיר את העובדה כי עצר את הרכב במקום בו נפתח שדה הראייה ושלל בנחרצות את גרסת התביעה.

התרשמתי מכנות דבריו כי תיאר נאמנה את ההתרחשות.