תא"מ 24753-11-12 דרעי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפניי תביעה שבבסיסה מחלוקת שמאית בקביעת ירידת ערך לרכב.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים:

1. ביום 23/02/12 נפגע רכב התובע ע"י רכב הנתבעות. הנתבעות לא חלקו על אחריותן לתאונה, אלא על שיעור ירידת הערך בלבד.

2. אליבא דתובע, השמאי אמנון כהן (להלן: "השמאי כהן"), אשר בדק את רכבו לאחר התאונה, קבע שהנזקים לרכב מסתכמים בסך 22,859 ₪, לרבות ירידת ערך בסך 2,602 ₪. למרות זאת, הנתבעת פיצתה את התובע באופן חלקי בלבד בסך 21,192 ₪. לנוכח האמור פנה התובע לעוסקים בענף ואז נתחוור לו שירידת הערך שנגרמה לרכבו גבוהה משמעותית מירידת הערך שנקבעה ע"י השמאי כהן. התובע הופנה ע"י המוסך המורשה "זמיר" למכון הבדיקה "טסט ליין", לצורך בחינת הרכב לאחר התאונה. בעקבות הבדיקה פנה התובע לשמאי דורון עד (להלן: "השמאי עד"), אשר קבע בחוות דעתו שירידת הערך שנגרמה לרכב הינה בסך 16,000 ₪ (כ- 20%). בשל ירידת הערך, נמכר הרכב ביום 23/11/12 לסוכנות טויוטה "זמיר" במסגרת עסקת "טרייד אין", בתמורה לסך 40,000 ₪ בלבד.

3. הנתבעות לא חלקו על אחריותן לתאונה וטענו שאף פיצו את התובע בגין מלוא נזקיו. לטענתן, בידי התובע שתי חוות דעת אשר הפער העצום ביניהן מעורר תהייה. בגין אותם הנזקים קבע השמאי כהן ירידת ערך בשיעור 3.5%, בעוד השמאי עד קבע שאותם הנזקים גרמו לירידת ערך שהוערכה בכ- 20%. כאשר ביקשו הנתבעות מהתובע להעמיד רכבו לבדיקת שמאי מטעמן, התברר שהתובע מכר רכבו. כנטען, התובע אינו רשאי מחד גיסא להציג בפניהן חוות דעת שמאי כעובדה מוגמרת ומאידך גיסא, למנוע מהן לממש את זכותן לבדוק את הרכב באמצעות מומחה מטעמן. על התובע היה להביא לידיעת הנתבעות שבכוונתו למכור רכבו, ולאפשר בדיקתו. אשר למכירת הרכב טענו הנתבעות, שהרכב נמכר במסגרת עסקת "טרייד אין", במסגרתה ולנוכח כריכת מכירת הרכב עם רכישה של רכב חדש, התקבלה תמורה נמוכה יחסית, ללא כל קשר לירידת הערך הנטענת בכתב התביעה.

4. מאחר שהמחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת שמאית מקצועית, מונה שמאי מטעם בית המשפט- השמאי עזרא שוהם. בהתאם לחוות דעת המומחה שוהם, לרכב נגרמה ירידת ערך בשיעור 15%. לאחר קבלת חוות הדעת הודיע התובע שהוא מקבל את מסקנות המומחה. מנגד, הנתבעות חלקו על מסקנות המומחה וטענו שאין לקבל את חוות דעתו מאחר שחוות הדעת נערכה ללא בדיקה פיזית של הרכב, בניגוד ללשון סעיף 10 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), תש"ם-1980.

   דיון והכרעה:

5. בתיק זה הוגשו, כאמור, שלוש חוות דעת. בתום שמיעת הצדדים, מצאתי להעדיף את מסקנת השמאי שוהם, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט.

6. הלכה פסוקה היא כי משמינה בית המשפט מומחה מטעמו, אך טבעי הוא שבהעדר נסיבות כבדות משקל יאמץ הוא את קביעותיו. ההלכה האמורה מתבססת על העדפת העמדה האובייקטיבית-ניטרלית של המומחה מטעם בית המשפט (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא, פ"ד נו(2) 936).