תא"מ 24723-08-14 ישראלוב נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה לביטול חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה שהוטל על המבקשת בהחלטתי מיום 18.10.2015 (להלן: "ההחלטה הקודמת").

בטרם אדון בבקשה, אציג את הרקע הכללי להחלטה הקודמת. ביום 29.3.2015 התקיים דיון מקדמי בתובענה, ובו נקבע התיק לשמיעת הוכחות ליום 19.10.2015. במסגרת החלטה זו, ניתנו החלטות על הגשת חומר ראיות בהליך.

ביום 16.10.2015 (יום שישיש בשבוע) הוגשה בקשה (מוסכמת) לדחיית הדיון, וזאת בשל העובדה שב"כ המבקשת, עו"ד בר-משה, שוהה בחופשה לרגל הולדת בתו. ביום 18.10.2015 הוריתי לב"כ המבקשת להבהיר מתי בדיוק נולדה בתו של עו"ד בר-משה, שאז התברר, כי האירוע המשמח אירע כעשרה ימים קודם להגשת הבקשה לשינוי מועד הדיון (ראו בקשה מס' 7).

בעקבות הודעה זו, החלטתי בו ביום כדלקמן:

"מדובר בדיון הוכחות שנקבע כבר בחודש מרץ 2015 - לפני כשבעה חודשים (!).

יש להצר על כי הצדדים לא מצאו לנכון להודיע מבעוד מועד על הקושי בניהול הדיון.

מדובר בהתנהלות שאינה מקובלת על מותב זה, ואינני מוצא לה כל הצדקה.

הדיון יתקיים במועדו, והנתבעת מוזמנת לשלוח עורך דין אחר מטעמה, שהרי עו"ד בר-משה אינו עורך הדין היחיד במשרד."

בעקבות החלטה זו, הגישה המבקשת בקשה ובה הודיע ב"כ המבקשת כי:

"הח"מ סבר באמת ובתמים שבנסיבות הבקשה המקורית, ובהסכמתו המלאה של ב"כ התובע, ייעתר בית המשפט הנכבד לדחייה המבוקשת ומשרד הח"מ אינו ערוך לניהול התיק מחר ובית המשפט הנכבד מתבקש להתחשב בעניין זה, ולו לפנים משורת הדין." (ההדגשה הוספה – ע"י)

בעקבות הודעה זו, ניתנה החלטתי הקודמת (במסגרת בקשה מס' 8 בתיק). יוער עוד, כי מעיון בתיק התברר, כי לא זו בלבד שב"כ המבקשת עשה דין לעצמו, ושחרר עצמו מהתייצבות לדיון ללא אישור בית המשפט – תוך שהוא מעמיד את בית המשפט לפני עובדה מוגמרת, שלפיה אין ביכולתו של המשרד לנהל את התיק, הוא אף לא קיים את החלטת בית המשפט בדבר הגשת חומר ראיות. כך, למשל, לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם החוקר – ויוטעם כי גם נכון למועד כתיבת החלטה זו לא הוגש תצהיר כנדרש, אלא "דוח חקירה", שאינו ערוך כתצהיר, אינו ערוך כחוות דעת מומחה, ומשקלו הראייתי מוטל בספק.

עוד אציין, כי במסגרת "הודעה על הגשת ראיות" שהגישה המבקשת ביום 22.10.2015 ציין ב"כ הנתבעת כי:

"הח"מ רק יבקש לציין ולהדגיש כבר בשלב זה, כי לו סבר (ולו באחוזים בודדים) כי בקשתו התמימה לדחות את ישיבת ההוכחות מפאת הנסיבות המשמחות של הולדת ביתו, בהסכמתה, ברכתה והבנתה המלאה של ב"כ התובע, תוביל לחיובו האישי בסכום אסטרונומי (גם ביחס לתביעה וגם ביחס לשכר טרחתו הכולל בתיק...), הרי שהוא היה מבטל את חופשתו ומתייצב ומנהל הדיון – דיון אליו הוא היה ערוך לחלוטין רק סבר באמת ובתמים שיידחה" (ההדגשה הוספה – ע"י)

ואין לבית משפט זה אלא לשאול – לאיזו מגרסאותיו של ב"כ המבקשת יש לשעות: לזו מיום 18.10.2015, שבה הצהיר כי "משרד הח"מ אינו ערוך לניהול התיק מחר", או שמא לזו מיום 22.10.2015, שבה הצהיר כי "...הוא היה ערוך לחלוטין"? שכן נראה ברור לחלוטין כי שתי הגרסאות אינן יכולות לדור בכפיפה אחת זו עם זו.

כך או כך, מן ההתנהלות כולה עולה תמונה עגומה, של בעל דין העושה את החלטות בית המשפט פלסתר, ועושה, הלכה למעשה, כרצונו בהליכים, תוך התעלמות מהנחיות בית המשפט וממועדים שנקבעו. התנהלות כזו לא ניתן להתיר, ובוודאי שלא ניתן להכשיר. כבר בהחלטתי הקודמת ציינתי, שאפשר שראוי היה לקיים את הדיון במועדו – עם ב"כ המבקשת או בלעדיו, אולם סברתי שהאיזון בין זכותה של המבקשת (היא הנתבעת בהליך) ובין ההתנהלות הדיונית החמורה שתיארתי מחייב את שינוי מועד הדיון, תוך חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה.