תא"מ 24629-08-13 בר נ' ח' ואח'

לפניי תביעה בגין רשלנות מקצועית, שהוגשה נגד הנתבעים, עורכי דין במקצועם, במסגרתה נדרשים הנתבעים לשלם לתובעת סך של 24,850 ₪.

תחילתם של ההליכים בבית המשפט לתביעות קטנות, אשר קבע כי נוכח מורכבות ההליך, יש להעבירו לבית משפט השלום.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

התובעת היתה בתקופה הצריכה לעניין בעלים של דירת מגורים בדימונה (להלן: "הדירה"). הדירה הושכרה לגב' רויטל יפת. מאחר והגב' יפת, לטענת התובעת, לא שילמה שכ"ד וסירבה לפנותה, הגישו הנתבעים, בשם התובעת, תביעה על סך של 80,907 ₪ לבית משפט השלום באשדוד (להלן: "התביעה").

במסגרת התביעה, נטען כי התובעת זכאית לתשלום דמי שכירות, אשר לא שולמו במועדם על ידי הגב' יפת ולתשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרת הסכם השכירות בין התובעת ובין גב' יפת. עוד נדרשה גב' יפת לשלם לתובעת פיצויים בסך של 30,000 ₪, בגין כך שלא אפשרה לתובעת להציג את הדירה, אותה ביקשה למכור, לרוכשים פוטנציאליים. כמו כן, נתבעה גב' יפת לשלם לתובעת נזק לא ממוני, בסך 20,000 ₪.

כתב התביעה הוגש לבית משפט השלום באשדוד ביום 18/10/12 והוא מתייחס לחוב נטען בשל אי תשלום שכ"ד בגין החודשים יולי-אוקטובר 2012. בגין אותה תקופה, אף נדרשו הפיצויים המוסכמים בגין הפרת הסכם השכירות ובגין מניעת האפשרות להציג את הדירה לרוכשים פוטנציאליים.

רק משהוגש כתב הגנה על ידי גב' יפת בתביעה הראשונה, הסתבר כי זו הוכרזה כפושטת רגל עוד ביום 5/6/11.

ביום 9/5/13 התקיימה ישיבת קדם משפט בתביעה הראשונה ובישיבה נכחו התובעת, בא כוחה והנתבעת. במהלך ישיבת קדם המשפט, בחר השופט להעיד את בעלי הדין ואף אפשר להם לדבר באופן פתוח וחופשי. במהלך הדיון, חזרה התובעת על כך שלא שולמו דמי שכירות, החל מיולי 2012 ואף אישרה כי בסוף שנת 2012, לאחר שהדירה פונתה, היא הצליחה למכור אותה. עוד עמדה התובעת במהלך ישיבת קדם המשפט, על טענתה, שהיא זכאית לפיצויים המוסכמים. בסופו של יום, אמרה התובעת בדיון שם, כי היא מבקשת לסיים את התביעה הראשונה, שכן גב' יפת הינה צעירה, אם לילדים קטנים והיא משאירה הנושא לשיקול דעת בית משפט. משכך, השמיע בית המשפט הצעתו, לפיה תשלם הגב' יפת לתובעת סך של 9,000 ₪ והסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.