תא"מ 2435-04-09 מנהל מקרקעי ישראל מחוז צפון נ' שחאדה

ביום 13/9/1986 נכרת הסכם חילופי מקרקעין בין הנתבע ומשפחתו לבין התובע, מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"), עפי"ו מסרו/פינו התובע ומשפחתו חלקת מקרקעין למינהל ובתמורה הם קיבלו ארבעה מגרשים לבנייה בכפר ראמה וכן פיצויים נוספים.

דמי החכירה המגיעים למינהל בגין המגרש שנמסר לחכירה לידי הנתבע הם מושא התובענה שבפניי.

התובענה:

1. נטען בכתב התביעה כי ביום 10/11/1995 נערך הסכם חכירה בין המינהל לבין הנתבע, עפי"ו הוחכר לו לדורות מגרש מס' 14 בחלקה 114 בגוש 18839 (להלן: "המגרש"), כאשר עפ"י הסכם החכירה הנתבע מחוייב לשלם למינהל דמי חכירה שנתיים עפ"י הנהוג והמקובל אצל המינהל.

    

   התובע טען כי הנתבע קיבל המגרש לידו, אף בנה את ביתו עליו, הוא לא שילם ואינו משלם את דמי החכירה השנתיים, אשר הצטברו, מאז ועד ליום הגשת התובענה, לכדי סך של 48,050 ₪, אך המינהל העמיד את תביעתו, מפאת התיישנות, אך עבור שבע שנים שקדמו ליום הגשת התביעה, שהם סך של 14,881 ₪ וביקש לחייב את הנתבע לשלם לו סכום זה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 23/7/08 וכן הוצאות משפט.

    

   לכתב התביעה צורף הסכם החכירה, בו מדובר וכן מסמכים לגבי אופן חישוב דמי החכירה הנ"ל.

    

   ההגנה:

    

2. הנתבע הגיש תצהיר התנגדות ובו סיפר כי בעיסקת החילופין משנת 1986 הוא הוטעה ע"י המינהל, כאשר סבר כי הוא ובני משפחתו הנוספים מקבלים את המגרשים בבעלות מלאה, מה שלא היה וכן הסתבר כי מחצית המגרש אשר הוחכר לו אינה ברת ניצול, הואיל והיא נופלת בתוואי של כביש, כביש עכו-צפת.