תא"מ 2427-07-13 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' נ' נעמן ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות לרבות בתביעה שהוגשה על ידי בעליו של רכב הסובארו בבית המשפט לתביעות קטנות ובתמונות מנח רכב הראל לאחר התאונה , אני מורה על קבלת התביעה העיקרית במלואה ודחיית התביעה שכנגד ללא צו להוצאות למעט שכר העד מטעמה כמובא להלן.

השתכנעתי כי מדובר בתאונה שהתרחשה בדיוק בנקודת המפגש שבו הפכו הנתיבים לנוסעים מזרחה (ישר לכיוון קניון איילון) משלושה נתיבים לשני נתיבים. השתכנעתי גם כי נהג המשאית אשר נסע בנתיב האמצעי לא סטה ממסלולו. נתיב נסיעתו שהיה האמצעי כאמור ממשיך ישר לכיוון מזרח ולא הייתה לו סיבה על כן לסטות ממנו ימינה. מאידך, לנהג רכב הטויוטה של חברת הראל (שנפטר לבינתיים ולכן לא העיד) כן הייתה סיבה לסטות למסלול שמשמאלו שכן הנתיב הימני ביותר שבו הוא נסע הצטמצם לשני נתיבים מימין לשמאל לאלו המבקשים להמשיך ישר לכיוון מזרח (כנראה גם בתמונת נ/1 שהוגשה לבית המשפט) ועל כן לנוסעים בימין לא הייתה דרך להמשיך מזרחה אלא באמצעות השתלבות לנתיב המקביל השמאלי שבו נסעה המשאית. על כן בהכרח זכות הקדימה שמורה למשאית בדרך ולא לרכב המבקש להשתלב לנתיב נסיעתה וזו הסיבה שבהודעת בעלת רכב התובעת במשטרה ובעדותה בבית המשפט, היא עמדה על כך שמדובר בתאונה אשר נבעה מצמצום נתיבי הנסיעה ולא מכל סיבה שהיא אחרת. יודגש כי מסקנתי זו הינה על אף עדות נהג המשאית כי עובר לתאונה נמצא רכב הראל מלפניו מספר מטרים, ועדותו הלא מוכחת כי רכב זה ירד קודם לכן מחניה שכן מהלך של השתלבות בנתיב מחייב משנה זהירות ובכלל זה נקיטת רמת בטחון כזו שתביא בחשבון את הרכבים הנוסעים מאחור בנתיב אליו מבקשים להשתלב, דבר שלא השתכנעתי כי קרה באמת. הסיבה שנהג המשאית סבר כי רכב הראל ירד מחניה הינה היסק מאוחר הנובע ממנח הרכב לאחר התאונה ואין הוא קשור בה כפי שגם עולה מחקירתו הנגדית ומהגנת מנורה בבית המשפט לתביעות קטנות שם נטען כי רכב הראל סטה מימין לשמאל המשאית (כפי מסקנתי זו) ולא ירד מחניה. על כן וכיוון שיש צורך להכריע מי משני נהגי הרכבים אחראי כלפי התובעת, מצאתי לקבוע את אשר סברתי בעניין זה על בסיס מכלול החומר הראייתי כולו ומסקנתי הימנו.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 12,464₪, בצירוף הצמדה למדד מיום הוראת התשלום, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק , שכר העדה מטעם התובעת ועדות נהג המשאית כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ז, 26 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.