תא"מ 24256-04-14,ת"ק 7408-06-14

1.תיק זה עניינו תאונת דרכים בה מעורבים שני כלי רכב שאחד מהם שייך לתובעת בתא"מ 24256-04-14 (להלן: "התובעת") והשני שייך לתובע בת"ק 7408-06-14 (להלן: "הנתבע").

2.הצדדים הסכימו ששתי התביעות תידונה במאוחד ושהצדדים או מי מהם יהיו מיוצגים על ידי עו"ד.

לטענת התובעת, הנתבע יצא מחנייה של בית מלון, התפרץ לכביש במהירות ופגע ברכבה.

לטענת הנתבע, הוא יצא אמנם מחניית בית מלון ולאחר מכן רכבו חנה בצד הדרך ואז נפגע על ידי רכב התובעת.

הנתבע אינו מסביר מדוע יצא מחניית המלון וחנה את רכבו בצד הדרך כאשר מדובר בכביש ראשי ששפת המדרכה בו מסומנת בצבעים אדום לבן, כלומר שהחנייה שם אסורה, האם חיכה למישהו? לשם מה עצר והחנה את רכבו בדיוק שם? הרי זה עתה יצא מחניית המלון ואם היה עליו לחכות מסיבה כלשהי, הגיוני יותר שהיה נשאר בחניית המלון בה היה קודם לכן.

תהיה נוספת שעולה מגרסת הנתבע היא כיצד קרה שהתובעת יודעת שהוא יצא מחניית המלון אם כל זה קרה קודם לכן ורכב הנתבע חנה בצד הדרך טרם התאונה.

3.הנתבע הביא עד מטעמו, מר עוז דוד. העד טוען שהוא יצא מהמלון, ראה את רכב הנתבע חונה בצד הדרך, חלף על פניו ולאחר מכן שמע "בום", אז הסתובב ולדבריו ראה את "המונית נכנסת בכנף של רכב הנתבע" (עמ' 4 שו' 25).

גרסה זו אינה הגיונית בעיניי, מכוון שאם היה אותה עת בגבו אל האירוע שהתרחש, כיצד יתכן שראה את האירוע כשהוא קורה? מה גם שהוא מודה שראה את רכב הנתבע לא באותו מקום אלא "קצת קדימה" (עמ' 5 שו' 12) כלומר, אחרי שהתאונה כבר התרחשה. הוא נשאל מדוע הגיע לעדות והשיב: "הבחור הזכיר לי את התאונה ואני סיפרתי לו את הסיפור, הוא ביקש ממני לבוא להעיד" (עמ' 5 שו' 5). הוא אינו מסביר מה ארע ביום האירוע, האם הוא והנתבע החליפו טלפונים, האם נאמר על ידו דבר מה באותה עת.

גרסתו של העד אינה תואמת במלואה את גרסת הנתבע אשר טען בדיון "אני כבר יצאתי ואז היא באה ועקפה ופגעה ונעמדנו במקום" (עמ' 4 שו' 15). כלומר: לגרסת הנתבע הוא היה בנסיעה עד לת.ד. ולא כדברי העד מטעמו.