תא"מ 24154-11-16 רנתיסי נ' אנטנפו ואח'

1.בקשה לסילוק התביעה כנגד הנתבעים 4-3 על הסף.

2.ביום 9.9.2016 חנה רכב התובע לצד הכביש ברחוב בעיר רמלה, כאשר לפתע התנגש בו רכב הנהוג על ידי הנתבע 1 (אשר הנתבעת 2 מבטחת אותו בביטוח אחריות). אין חולק, כי לתובע אין כל אחריות לתאונה, והשאלה המתעוררת בגדר תיק זה היא האם האחריות מוטלת על הנתבע 1 או על הנתבע 3. לטענת הנתבע 1, התאונה התרחשה לאחר שרכב הנהוג על ידי הנתבע 3 (אשר הנתבעת 4 מבטחת אותו בביטוח אחריות) פגע בו בכנף השמאלית הקדמית והדף אותו לעבר רכב התובע, שחנה לימינו. הנתבע 3 אינו מכחיש כי פגע ברכב הנתבע 1 לפני שרכב זה פגע ברכב התובע, אלא שלטענתו רכב הנתבע 1 יצא במפתיע מחניה וסטה לנתיבו, וכך הוא פגע בו. בכתב התביעה טוען התובע כי למיטב ידיעתו האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1, אולם נוכח טענותיו הוגשה התביעה, למען הזהירות, גם נגד הנתבעים 4-3.

3.הנתבע 3 הגיש נגד הנתבע 1 תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה בגין הנזקים שנגרמו לו (ת"ק 15982-11-16). ביום 10.5.2017 התקיים דיון בתביעה במסגרתו העידו הנתבעים 1 ו-3. בסוף הדיון הציע בית המשפט כי הנתבע 1 ישלם לנתבע 3 סך של 8,471 ש"ח, וההצעה התקבלה על ידי הצדדים. מעיון בכתבי הטענות שהוגשו במסגרת התביעה הקטנה עולה, כי הסכום של 8,471 ש"ח משקף את מלוא הנזק שנגרם לנתבע 3 לפי חוות דעת השמאי, לרבות שכר טרחת השמאי ששולם על ידו, כאשר המרכיב היחיד בתביעה שלא התקבל הוא זה של עוגמת נפש.

4.נוכח פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הגישו הנתבעים 4-3 את הבקשה שלפניי לסילוק התביעה נגדם על הסף. בבקשה נטען, כי פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות מהווה מעשה בית דין בשאלת האחריות לתאונה, ועולה ממנו כי זו מוטלת על הנתבע 1. התובע, בתגובתו, סבור אף הוא כי פסק הדין מהווה מעשה בית דין בשאלת האחריות. הנתבעים 2-1 מתנגדים לבקשה, בטענה שבית המשפט לתביעות קטנות לא קבע בפסק דינו ממצא פוזיטיבי.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל.

6.יובהר תחילה, כי הנתבעים 2-1 לא טענו כי פסק הדין אינו יכול להוות השתק פלוגתה בשל כך שהוא ניתן בבית משפט לתביעות קטנות, ולפיכך אין צורך להידרש לשאלה האם ומתי עשוי פסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות להקים השתק פלוגתה (ראו, טל חבקין ויגאל נמרודי התביעה הקטנה 439-437 (2017) ("התביעה הקטנה")). עוד יצוין, כי הנתבעת 2 לא טענה שפסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות אינו מחייב אותה מכיוון שהיא לא הייתה צד פורמאלי להליך זה, ובדין לא טענה כך, שכן מפרוטוקול הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות עולה, כי הגם שהנתבעת 2 לא הייתה צד פורמאלי להליך היא הייתה מודעת לו ומעורבת בו (לעניין תחולת מעשה בית דין על מבטחת שלא הייתה צד להליך ראו, יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 616-614 (2015) ("ההליך האזרחי")).

7.הטענה היחידה שהעלו הנתבעים 2-1 היא, כי פסק הדין אינו מהווה מעשה בית דין מהטעם שהוא אינו כולל הכרעה פוזיטיבית של בית המשפט באשר לזהות האחראי לתאונה. טענה זו מעוררת את השאלה האם פסק דין שניתן בהסכמה, הכולל את "השורה התחתונה" בלבד ואינו כולל התייחסות מפורשת לשאלת תחולתו של מעשה בית דין, עשוי להקים השתק פלוגתה. בשאלה זו ישנן גישות שונות (ראו, נינה זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי 337-330 (1991); ההליך האזרחי, עמ' 575-568). מבלי להידרש למלוא היקפה של השאלה האמורה, בנסיבות ענייננו סבורני כי יש לקבוע שמתקיים השתק פלוגתה.

8.ראשית, יש להדגיש כי אין כל ספק שהצעת בית המשפט, אשר התקבלה על ידי הצדדים, מבטאת גישה ברורה לפיה הנתבע 1 אחראי לתאונה. אין כל דרך אחרת להסביר הצעה שמשמעותה, למעשה, קבלה של התביעה על מלוא סכומה. היינו, אין מדובר במקרה בו עשוי להתעורר ספק בשאלה מהי הפלוגתה שהוכרעה במסגרת הסכם שקיבל תוקף של פסק דין. שנית, ההסכמה בענייננו גובשה לאחר שהתקיים דיון בו העידו בעלי הדין, ועל יסוד התרשמותו של בית המשפט ממכלול העדויות והראיות. העובדה שההסכמה הושגה על יסוד הצעת בית המשפט בתום דיון שכלל שמיעת ראיות, הופכת את המקרה לדומה מאוד לכזה בו הוכרעה המחלוקת בפסק דין (ראו, ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה בע"מ, פסקה 9 (4.3.2010)). שילוב הנסיבות האמורות מוביל למסקנה כי יש להכיר בפסק הדין המוסכם ככזה שיוצר השתק פלוגתה בשאלת האחריות (ראו, התביעה הקטנה, עמ' 447-446).

9.בטרם סיום אעיר, כי מכיוון שהתובע לא היה צד להליך בבית המשפט לתביעות קטנות, פסק הדין שם אינו מהווה מעשה בית דין כנגדו. לפיכך, אילו היה התובע עומד על בירור תביעתו נגד הנתבעים 4-3, לא היה מקום למחיקת ההליך. אלא שכפי שצוין לעיל, התובע מסכים כי קיים מעשה בית דין בשאלת האחריות, ומעמדתו עולה כי ככל שייקבע שיש מעשה בית דין נגד הנתבעים 2-1 הוא אינו מתנגד למחיקת ההליך נגד הנתבעים 4-3. בנסיבות אלה, משעה שנקבע שבין הנתבע 1 לבין הנתבע 3 קיים השתק פלוגתה לפיו האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1, יש מקום למחוק את ההליך נגד הנתבעים 4-3.

10.לאור כל האמור, אני קובע כי קיים מעשה בית דין בדמות השתק פלוגתה, לפיו האחריות לתאונה רובצת על הנתבע 1.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעים 4-3.

באי כוח התובע והנתבעים 2-1 יבואו בדברים בסוגיית הנזק, על מנת לבחון אפשרות להגיע להסכמות שייתרו את הדיון. הודעת עדכון בעניין זה תוגש עד יום 8.11.2017.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.