תורגמן נ' בהרב ואח'

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים ,ע"ס של 500 ₪ עבור תשלום שכר טרחה אותו שילם לבא כוחו, לצורך פנייה לנתבעים, עקב תאונת דרכים מיום 24/7/16. 

הנתבעת מס' 2 שילמה לתובע את מלוא הנזק הנדרש, מלבד קיזוז של 390 ₪ משכר טרחת השמאי ואי תשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 500 ₪. לאחר התכתבויות עם הנתבעת, שולמו לבסוף הפרשי שכר טרחת השמאי.

התובע טען כי סוכן הביטוח מטעמו, לא הסכים לטפל בתביעה ללא תשלום ולכן פנה לעו"ד, משאין מחלוקת כי האחריות לתאונה חלה על הנתבעים, עליהם לפצות את התובע בכל נזקיו, לרבות שכר טרחת עו"ד.

הנתבעת טענה כי התובע לא פעל להקטנת נזקיו ולא פנה לנתבעת דרך סוכן הביטוח מטעמו וכעת הינו דורש הוצאות משפטיות , למרות שפוצה על מלוא נזקיו.

דיון והכרעה:

1. אין מחלוקת כי, כנטען בסיכומי התובע, זכותו של אדם לקבל ייצוג משפטי וכן זכאי אדם להיות מפוצה בגין נזקיו , לא זאת השאלה שלפני. השאלה שלפני היא, האם בחירתו של התובע להיות מיוצג על ידי עורך דין, במקום שייתכן ולא היה צורך בכך, מביאה בהכרח לכך כי יפוצה במלוא ההוצאות אותן הוציא, גם אם לא היה מקום להוציאן. התשובה לכך היא שלילית והיה מקום לדחות את התביעה תוך חיובו של התובע בהוצאות לטובת הנתבעת, אילו לא הייתה הנתבעת מסרבת בתחילה, לפצות את התובע על מלוא נזקיו לרבות שכר טרחת שמאי, ורק לאחר פניות ב"כ התובע, מתרצה לבסוף ומשלמת את מלוא שכרו.

2. ייתכן כי, כנטען על ידי התובע, אכן סרב סוכן הביטוח לטפל בו (הסיבה לכך לא ברורה), אולם לא ניתן הסבר, מדוע לפחות בפניה הראשונה, לא פנה התובע לחברת הביטוח לצורך קבלת הפיצוי המגיע לו , בעצמו . לו לאחר פנייתו הראשונה של ב"כ התובע לנתבעת, היה משולם לתובע מלוא הפיצוי, הייתי מתרשמת כי התובע לא רק שלא הקטין את נזקיו אלא אף הגדילם שלא לצורך, בפנייתו לייצוג משפטי למרות שלא היה בו צורך. אולם, במקרה דנן, משהתברר כי הנתבעת אינה מוכנה לפצות את התובע במלוא נזקיו, וקיזזה מהסכומים המגיעים לו חלק משכר טרחת השמאי, אין לצפות מהתובע שיידע להתמודד עם חברת הביטוח בעצמו , וסביר לטעמי כי אז יש צורך בסיוע עורך דין להתמודד אל מול החלטת חברת הביטוח לקזז את שכר טרחת השמאי.

3. גם ב"כ הנתבעת בעצמו מסכים כי אם הייתה דרישת התובע מסורבת, היה מקום לקבלת שירותי עו"ד (סעיף 9 לסיכומים) אולם מתעלם מכך כי למעשה דרישת התובע סורבה, אמנם באופן חלקי, אך בכל זאת סורבה.

4. איני רואה בעין יפה את צירף ההתכתבות בין הצדדים בנוגע לתיק אחר, בו הגיעו הצדדים להסכמה, לרבות לעניין שכר הטרחה. ראשית, אין זה ראוי כי התכתבות לצרכי פשרה תצורף לתיק בית משפט כלשהו. שנית, אין במתרחש בתיק אחד כדי ללמד על תיק אחר ועל השיקולים שמנחים את חברת הביטוח בתיקיה השונים. לאור התנהלות זו של התובע, לא מצאתי מקום לפסוק לתובע הוצאות מעבר לסכום התביעה וסכום אגרת בית המשפט ששולמה.