תא"מ 24099-12-14 קמרט נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 15.4.15.

תחילתו של ההליך שבנדון בתביעה בסדר דין מהיר שהגישו התובעים בדצמבר 2014.

ביום 2.2.15 ניתן, לבקשת התובעים, פסק דין בהעדר התגוננות מצד הנתבעת. פסק דין זה בוטל בהסכמת הצדדים ביום 17.2.15 – בכפוף לתשלום הוצאות בסך 1,750 ₪ ותוך הסכמה שכתב ההגנה יוגש בתוך 45 יום מהחלטת בית המשפט.

משלא הוגש כתב הגנה גם בחלוף מועד זה ניתן פסק דין נוסף בהעדר התגוננות, ביום 15.4.15, כאמור.

הצדדים התייצבו לדיון בפני ביום 24.11.15, המצהירה מטעם הנתבעת נחקרה על תצהירה וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

ב"כ הנתבעת, בבקשה לביטול פסק הדין ובטיעוניו בדיון, תיאר את השתלשלות הדברים שהביאה לכך שתשלום ההוצאות לתובעים, כפי שהוסכם בקשר לביטול פסק הדין הראשון שניתן בתיק, התעכב ואת ההבנה שסבר שהיתה בין הצדדים כי כתב ההגנה יוגש רק לאחר תשלום ההוצאות בפועל. גם המצהירה מטעם הנתבעת, הגב' שגית לב, הבהירה כי "בין השורות" הובן כי ישנה הסכמה שכתב ההגנה יוגש לאחר תשלום ההוצאות. עוד פירט ב"כ הנתבעת בבקשתו את השיקולים שנקבעו בפסיקה באשר לשאלת ביטולו של פסק דין.

ב"כ התובעים, מנגד, טען שאין מדובר בטעות בתום לב כי אם בהתנהלות שכולה זלזול בהליך המשפטי ובצד שכנגד וטען גם כנגד סיכויי ההגנה הנטענים.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

לא נטען, וממילא לא שוכנעתי, כי הנתבעת זכאית לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

עם זאת, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה.