הרשקוביץ נ' ביטון

לפני תביעה בסך 41,253 ₪ דמי פירוק השותפות בין התובע לנתבע. התביעה החלה כתביעה בסדר דין מקוצר ובתאריך 14.12.15 ניתנה רשות להתגונן בהסכמת התובע.

טענות התובע:

הצדדים הקימו, בשנת 2011, שותפות לא רשומה, לופט 98, במסגרתה ניהלו לופט ברחוב בן שמן 4 בתל אביב ולופט נוסף ברחוב מורדי הגיטאות 98 באר שבע.

לאחר זמן החליטו הצדדים לשכור את שירותיה של חברה לבניית אתרים, שתיצור עבור השותפים דף אינטרנט. הם שילמו לחברה זו 21,240 ₪ בחלקים שווים עבור בניית האתר ושירותי קידום מ26.12.13 – 26.12.2014. החל מספטמבר שילמו הצדדים לחברת הקידום 1770 ₪ כל חודש מהחשבון המשותף של השותפות. בוצעו 8 תשלומים עד אפריל 2014 (14,160 ₪). במאי 2014 פיצלו הצדדים את החשבון לשני חשבונות נפרדים וסוכם שהיתרה תשולם על ידי כל צד בנפרד כך שמכל חשבון יועברו 885 ₪, עד אוגוסט 2014.

חברת הקידום הקימה חלון של "צור קשר" שדרכו שלחו לקוחות פוטנציאליים את פניותיהם לקבלת הצעת מחיר לאירועים בלופטים. הפניות הועברו לדוא"ל theloft98@gmail.com שהיא כותבת דוא"ל משותפת לשני הצדדים. לשני הצדדים היתה גישה באמצעות סיסמה למייל זה.

אולם בתאריך 21.12.2013 חתמו הצדדים על הסכם פירוק שיתוף לפיו תתפרק השותפות החל מיום 31.12.2013 וכי התובע יהא המחזיק הבלעדי של לופט תל אביב בעוד הנתבע יהא המחזיק הבלעדי של לופט באר שבע.

הנתבע התחייב להעביר לתובע 60,000 ₪ ב-12 המחאות שוות ע"ס 5,000 ₪ כל אחת לא יאוחר מתאריך 1.1.14 אולם החליט על דעת עצמו לשלם לתובע 30,000 ₪ בלבד ב-6 תשלומים.

התובע לעומתו פעל בהתאם להסכם והעביר לידי הנתבע חשבוניות מס וקבלות בגין ההמחאות שנתן לו.

עוד עשה הנתבע ושינה הסיסמה לדוא"ל כך שלתובע אין גישה אליו.