תא"מ 23900-06-14 גולד ואח' נ' קוסטיקה ואח'

1.לפניי תביעה בגין נזקי רכוש של רכב התובעים בתאונה מיום 28.6.2013, בה מעורב רכב הנתבעים. התביעה הוגשה כנגד נהג רכב הנתבעים ומבטחיו ובגדרה נתבעים הכספים שהתובעת 2, מבטחת רכב התובעים, שילמה למבוטחה בגין הנזק הישיר של הרכב על פי חוות דעת שמאי, וכן הפסד השתתפות עצמית של התובע 1 ועוגמת נפש.

2.אין מחלוקת כי התאונה ארעה בחניון של מרכז מסחרי, במהלך יציאה של רכב הנתבעים מהחניה לדרך הראשית בחניון בנסיעה לאחור, עת שרכב התובעים הוסע בדרך הראשית של החניון. גדר המחלוקת הוא בשאלה האם רכב הנתבעים החל בנסיעה לאחור לאחר שרכב התובעים חלף עם קדמת רכבו את רכב הנתבעים, כגרסת נהגת התובעים, או שמא רכב התובעים הגיח בדרכו של רכב הנתבעים וניסה לעבור, מבלי לאפשר לרכב הנתבעים להשלים את נסיעתו, כגרסת הנתבעים.

3.בישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 14.11.2016 העידה נהגת רכב התובעים ונחקרה על גרסתה. נהג הנתבעים, הוא הנתבע 1 לא התייצב לדיון. על פי החלטתי בפרוטוקול הדיון לא נעתרתי לבקשת הנתבעים לדחיית מועד הדיון, ולאחר שמיעת נהגת התובעים אני נדרשת להכרעה.

דיון והכרעה

4.בחנתי את עדותה של נהגת התובעים, את טופס ההודעה שצורף לכתב התביעה ואת תמונות זירת התאונה שהוצגו (ת/1-ת/3). שקלתי גרסאות הצדדים בכתבי הטענות ואת מוקד הנזק ברכב התובעים על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. על יסוד על החומר שלפניי, הגעתי לכלל דעה לקבל את גרסת נהגת התובעת לתאונה ולהטיל את מלוא האחריות על נהג הנתבעים. אבהיר טעמיי;

5.נהגת התובעת העידה כי עת שרכב התובעים הוסע בדרך הראשית של החניון וחלף עם קדמת הרכב את רכב הנתבעים, החל רכב הנתבעים בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובעים. עדות נהגת התובעים לא נסתרה. למעשה, משנהג התובעים לא התייצב לדיון, גרסת נהגת התובעים זו הגרסה היחידה לאופן התרחשות התאונה שעמדה בפניי, ואין בילתה.

6.גרסתה של נהגת התובעים לתאונה הייתה קוהרנטית ואחידה לגרסתה בטופס ההודעה. נהגת רכב התובעים חזרה על גרסה זו גם בחקירתה הנגדית ועדותה הייתה כנה ומעוררת אמון, ואותה אני מקבלת. גרסת נהגת התובעים לתאונה אף מסתברת עם נזק ברכב התובעים, יותר מגרסת הנתבעים בכתב ההגנה. על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, רכב התובעים ניזוק בצד שמאל אחורי, כנף אחורי ודלת אחורית שמאלית. מוקד זה של נזק ברכב התובעים, תומך בגרסת נהגת התובעים לפיה רכב התובעים חלף עם חלקו הקדמי את רכב הנתבעים, עת שרכב הנתבעים החל בנסיעה לאחור ביציאה מהחנייה. שהרי, אילו רכב התובעים הגיח פתע לאחר שרכב הנתבעים החל בנסיעה לאחור כגרסת הנתבעים בכתב ההגנה, רכב התובעים צריך היה להינזק גם בחלקו הקדמי שמאלי ובחזית, ולא רק בחלקו האחורי שמאלי כפי שאירע.

7.תקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961 קובעת: "נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע - (1) סיכון או פגיעה; (2) הטרדה או הפרעה. תקנה 64(ב)(2) לתקנות התעבורה קובעת כי על רכב היוצא ממקום חנייה ליתן זכות קדימה לרכב הבא מדרך סלולה. לאור מסקנתי כי רכב הנתבעים החל ביציאה מהחנייה לדרך הראשית לאחר שרכב התובעים חלף עם חלקו הקדמי את רכב הנתבעים, הפר נהג הנתבעים חובות אלה ומכאן אחריותו לתאונה.

8.בנסיבות העניין משקיבלתי את גרסת נהגת התובעים לתאונה, ולאור מוקד הנזק ברכב התובעים, צד שמאלי אחורי, לא ראיתי לקבוע אשם תורם לנהגת רכב התובעים.