תא"מ 23761-06-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' בן דוד ואח'

מונחת בפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 23.2.14 בחניון גולדה ברח' שאול המלך בתל אביב בין כלי רכב נושא מספר רישוי 24-460-72 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 70-450-16 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

עדויותיהם של מר עדיאל אלקבץ ושל מר עומרי ממו, אשר הובאו כתימוכין בגרסת התובעת, היו קוהרנטיות וברורות, והם תיארו השתלשלות העניינים באופן אמין. מר אלקבץ ומר ממו העידו, כי חנו בחניון קודם להגעת רכב הנתבע. הם העידו, כי רכב התובעת, אשר הוא לבן, חנה במצג ישר ביחס למקום החניה. לטענתם, רק לאחר שחזרו לחניון ראו כי רכב התובעת נפגע. הם טענו, כי ראו את רכב הנתבע, אשר הוא כחול, חונה בצמוד לרכב התובעת, כשהוא נוטה בזווית ביחס למקום החניה שלו. הם טענו, כי ראו היו סימנים כחולים על גבי רכב התובעת וסימנים לבנים על גבי רכב הנתבע. הם ייחסו סימנים אלה לפגיעת רכב הנתבע ברכב התובעת. העדים העידו, כי חיכו במקום, וכי התעמתו עם הנתבע 1 כאשר הגיע והאשימו אותו בפגיעה ברכב התובעת. מר אלקבץ הציג תמונות, אשר צולמו באמצעות מכשיר טלפון נייד, והמאשרות את עיקרי גרסת התובעת ביחס למצג כלי הרכב ולסימני הצבע על גבי כלי הרכב.

גרסת הנתבעים לא הפריכה את גרסת התובעת. ההיפך הוא הנכון. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), אשר עדותו הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים, אישש חלקים ניכרים מגרסת התובעת. הנתבע אישר את מיקום כלי הרכב עובר לקרות התאונה. הוא אישר, כי כאשר הגיע אל החניון פגש שם את מר אלקבץ ומר ממו, וכי הם באו אליו בתלונות וביקשו את פרטיו. עם זאת, טען הנתבע, כי לא הבחין בסימני צבע על גבי כלי הרכב. עוד טען הנתבע, כי רכב הנתבע חנה במקום קודם לרכב התובעת במצג ישר ביחס לחניה. הנתבע טען, כי לו היה חונה במקום כפי גרסת התובעת, לא היה יכול לצאת מהרכב. אין בידי לקבל גרסתו. זאת בפרט נוכח התמונות שהציג מר אלקבץ, בהן ניתן לראות בבירור סימני הצבע כנטען, וכן את רכב הנתבע מוטה בזווית ביחס לרכב התובעת. יתר על כן, בטופס ההודעה מטעם הנתבע, כאשר התבקש הנתבע לסמן מי נושא באחריות לתאונה סימן התשובה: "לא יודע", באופן אשר יש בו כדי לאשש את גרסת התובעת. הנתבע לא סיפק מענה משכנע לסימון זה בעדותו בפני בית המשפט.

לפיכך התרשמתי כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה.

לאור האמור יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 2,305 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 8.4.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל ואגרת משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ה, 19 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.