תא"מ 23713-09-13 ש. שלמה רכב בע"מ נ' הני ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את מר איתן כהן מטעם התובעת ואת מר ריאן הני מטעם הנתבעים ועיינתי במכלול חומר הראיות, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה באופן שווה בין שני הנהגים המעורבים (50%-50%).

לגרסת נהג התובעת, עת רכבו נמצא בחניה, כשדלת הרכב הימנית קדמית של הרכב הייתה פתוחה, רכב הנתבעים שביקש לצאת מחניה, פגע בדלת הרכב וגרם לנזק. מנגד, גרסת הנתבעים היא כי בעת שרכב הנתבע 1 החל להיכנס לחניה מוסדרת, נפתחה דלת הרכב הקדמית בצד ימין של רכב התובעת.

הנני רואה לזקוף אחריות לנהג התובעת משום שרכבו עמד במרכז כביש חד סיטרי, כשדלת רכבו הקדמית הייתה פתוחה למספר דקות. בעשותו כך, יצר סיכון מיותר, המנוגד לתקנה 80 לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, הקובעת כי "(א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך. (ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע". כמו כן, נהג התובעת לא הכחיש בעדותו כי רכבו עמד באופן אשר הפריע לתנועה ובניגוד לקבוע בתקנה 71 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, המורהן זה, לאמור: "לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן (1) שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה". ניתן לסבור, כי אם נהג התובעת היה מעמיד את רכבו במקום שאינו מפריע לתנועה ולמצער מבחין מבעוד מועד ברכב הנתבע 1, הייתה נמנעת התאונה.

לעניין אחריותו של הנתבע 1, אני סבורה כי בעת כניסתו לחנייה היה עליו לנהוג בזהירות מוגברת כנדרש מנהיגה בכביש המהווה כניסה למקום חנייה מוסדר, זאת בעיקר לאור עדות הנתבע 1 לפיה הבחין ברכב התובעת אשר עמד במרכז הכביש. ברי, כי במצב דברים זה, מחובתו של הנתבע 1 להיזהר ולצפות את האפשרות שדלתו של רכב חונה תיפתח ללא התראה מוקדמת.

פועל יוצא מן האמור הוא כי אני מקבלת את התביעה, בחלקה, ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, סכום של 2,311 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 11.9.2013 ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן יישאו הנתבעים, באגרת בית המשפט (חלק יחסי, 50%), שכר עד התובעת כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ו, 24 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.