תא"מ 23624-02-16 פרוימוביץ נ' לוין שורקנד ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 16.12.2014 באזור צומת לוד. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 6,069 ₪, בגין עלות תיקונים ושכר שמאי, אולם בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים, בשים לב לנזק שנגרם ל-3 כלי הרכב המעורבים. 

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. עם זאת, המכניקה של התאונה כמעט אינה שנויה במחלוקת.

3. העובדות המוסכמות הן אלה: משאית השייכת לבעלה של התובעת נתקעה בשל תקלה על קו הצומת, כשהיא חוסמת לפחות באופן חלקי את הנתיב הימני מבין 3 נתיבים המיועדים לפניה שמאלה. ימינה מנתיב זה, וכשהוא מופרד ע"י אי-תנועה (מצויר, ככל הנראה) נמצא נתיב נוסף המיועד לפניה ימינה. בעלה של התובעת הגיע למקום, ברכבה של התובעת, ונעמד מאחורי המשאית. בינתיים החלה התנועה שמאחור להתאסף, שעה ש-3 הנתיבים הצטמצמו לשנים, בשל המשאית התקועה. משאית נוספת, של הנתבעות 3-4, הגיעה אל המקום, ככל הנראה על הנתיב הימני מבין שני אלה, והתקרבה אל כלי הרכב העומדים. בין הפינה הימנית קדמית של המשאית לבין הפינה השמאלית אחורית של רכב התובעת עבר רכב נוסף, הוא רכב הנתבעות 1-2, אולם הפינה הימנית-קדמית של המשאית פגעה בו, ודחקה אותו אל עבר רכב התובעת. נזק נגרם הן למשאית הנתבעות 3-4, הן לרכב הנתבעות 1-2 והן לרכב התובעת, ומכאן ההליכים השונים.

4.בעלה של התובעת טוען כי ראה את רכב הנתבעות 1-2 מגיע במהירות, בנתיב הימני (החסום), ומנסה להשתחל בין המשאית לבין רכב התובעת העומד. גם עובד של בעלה של התובעת, שהיה במשאית התקועה (אם כי לא נהג בה) העיד, ואישר באופן כללי את הגרסה האמורה.

5.הנתבעת 1 העידה, כי היתה משמאל למשאית התקועה, וכי משאית הנתבעות 3-4 היתה ככל הנראה בנתיב שמשמאלה – השמאלי ביותר, וכשניסתה לפנות שמאלה, סטתה קודם ימינה, אולי כדי להרחיב את קשת הפנייה, וכך פגעה ברכבה. היא העידה, כי לא הגיעה למקום בנסיעה מהירה, וכי עמדה בהמתנה להתחלפות מופע האור ברמזור קודם להתרחשות התאונה.

5.נהג הנתבעות 3-4 העיד, כי לא ראה את רכב הנתבעות 1-2 מגיע מימינו, אם כי בעת שהתקדם לאיטו בדק מעת לעת את המתרחש מימינו, כנדרש, לאור השתלבות התנועה החסומה אל נתיב נסיעתו, לפני המשאית בה נהג.

6.לאחר ששמעתי את העדויות, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, וכן תמונות מזירת התאונה, אני מעדיף באופן כללי את גרסת עדי התובעת, גם אם יכול ונקטו מעט בדרך הגוזמה בכל הנוגע למהירות הגעת רכב הנתבעת 1-2 למקום – תיאור שאינו מתיישב עם יתר העובדות.

7.הטעמים לכך הם בעיקר מעמדם כעדים אובייקטיביים למעשה – באשר אין הדבר מעלה או מוריד להם אם הנתבעות 1-2 או הנתבעות 3-4 תימצאנה אחראיות לנזקים; וכן העובדה שעדותם תואמת את ממצאי התמונות שבשטח (גם אם נפלו אי דיוקים קלים בגרסאותיהם, בכל הנוגע למנח המשאית התקועה, למשל, או למידת חסימת נתיב הנסיעה הימני).

8.את גרסתה של הנתבעת 1 לא יכולתי לקבל, באשר אין היא מתיישבת עם מיקום כלי הרכב לאחר התאונה, כעולה מהתמונות, שכן לא יכול להיות ספק שמשאית הנתבעות 3-4 היתה בנתיב הימני מאלה הפנויים לנסיעה, ועל כן בהכרח נדחק רכב הנתבעות 1-2 בינה לבין רכב התובעת שבצד הדרך.