תא"מ 23220-01-11 אהרוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1. בית-המשפט המחוזי החזיר את הדיון לבית-משפט זה על מנת להכריע בשאלה ספציפית לאחר שתנתן אפשרות לתובע להגיש תחשיב מטעמו. התובע מבקש הגיש ראיות חדשות: מכתב ששלחה הנתבעת למפקח על הביטוח ביום 17.12.2014 ואישורי תשלום המצביעים על כך שהנתבעת שילמה לתובע תגמולים החל מאוגוסט 2014.

2. הנתבעת אינה כופרת באותנטיות של המסמכים אך מתנגדת לבקשה. אלה טעמיה – ולצידם ההכרעה בהם:

א. בסעיפים 2-3 לתגובה נטען הדיון הוחזר לבית-משפט זה רק על מנת שישמעו טענות התובע ושמיעת ראיות נוספות תהיה "חריגה מסמכות".

טענה זו מתעלמת במפורש מהאמור בעמוד 10 שורות 23 – 34 לפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, שהותיר לשיקול דעתו של בית-משפט זה את דרך בירור הטענות לרבות הסמכות "לשמוע עדים".

ב. בסעיף 4 נטען שבית-המשפט קבע קבע שדרך החישוב של הנתבעת מתיישב עם הראיות שהוגשו. טענה זו מתעלמת מכך שחלק זה בפסק הדין הראשון בוטל בערעור.

ג. בסעיף 5 נטען שהתובע מבקש לערוך "מקצה שיפורים אסור" ולטעון כעת לאירוע שהתרח במועד אחר משטען בכתב התביעה.

השאלה אם אכן טענות התובע כעת סותרות את טענותיו בכתב התביעה תוכל להתברר רק לאחר שיתברר מה בעצם הוא מבקש לטעון כעת. לכאורה, בסעיף 7 לכתב התביעה מזכיר התובע כי הנתבעת שילמה לו תגמולי ביטוח לפני שנת 2006. משמעות הדבר לשם בירור השאלה שבמחלוקת עדיין לא ברורה ותלויה בטיעונים שעדיין לא נטענו.

ד. בסעיפים 6 – 7 נטען שהמסמכים היו כל העת בידי התובע והוא לא הסביר מדוע איתר אותם רק בשלב זה.

הנתבעת בוודאי לא מדייקת עובדתית בטענה זו. את המכתב שהיא שלחה לאחר פסק-הדין הראשון, בוודאי לא יכול היה התובע להגיש בהליך הראשון. את שאר המסמכים הוא לא הגיש מפני שלא היה ער לכך שהשאלה שבה נדרש כעת בית-המשפט להכריע שנויה במחלוקת – והרי בדיוק בענין זה התקבל ערעורו.

3. לאור האמור אני מתיר לתובע להגיש את הראיות הנוספות. תוך 14 יום תגיש הנתבעת ראיות נוספות מטעמה, אם יש לה. מכיוון שעד כה הוגשו ע"י התובע רק מסמכים של הנתבעת, לא נראה שהגשתם מחייבת שמיעה בפועל של עדות כלשהי. אם סבורה הנתבעת שיש לנהוג אחרת – היא תודיע על כך יחד עם הגשת הראיות מטעמה. ת"פ 3.12.15