תא"מ 23216-05-13 חכם נ' טופולסקי

בפני תביעה כספית על סך 39,000 ₪, במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי מוסכם בהתאם להפרת הסכם רכישת רכב, וכן בנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהפסד במכירת הרכב, והוצאות עקיפות.

טענות הצדדים

לטענת התובע - ביום 27.06.2102 נחתם בין הצדדים הסכם לרכישת רכב, במסגרתו רכש התובע מהנתבעת רכב מסוג מיצובישי פג'ארו, מספר רישוי 4290066 שמועד עלייתו לכביש 01.09 (להלן: "הרכב"). בין הצדדין הוסכם כי הרכב יימכר תמורת סך של 160,000 ₪, אשר שולמו בשיק אחד (להלן: "הסכם המכר").

במסגרת הסכם המכר, התחייבה הנתבעת כי שלדת הרכב נקייה מתאונות, כמו גם כי הרכב מטופל בחברת מיצובישי. התחייבויותיה של הנתבעת שימשו לתובע בסיס לקבלת החלטה לקניית הרכב, ובפרט שהנתבעת חתמה על הסכם המאמת את דבריה. לאור הנתונים אשר נראו לעין, לרבות הגילוי הנאות כביכול אשר נמסר לתובע, החליט לרכוש את הרכב נשוא תביעה זו.

לאחר שהצדדים חתמו על ההסכם, התובע, שהינו סוחר רכב מורשה בעל תו סחר, העמיד את הרכב למכירה.

ביום 12.09.2012 הרכב נבדק על ידי קונה פוטנציאלי במכון קומפיוטסט ולאור מכלול הבדיקה נתגלו ממצאים שהרכב עבר תאונת שלדה בעלת משמעות גבוהה בחזית דופן ימין, קורת רוחב קדמית הוחלפה, תיקון בקורה האורכית קדמית, והוחלף פח חזית חלקי. התובע מבקש לציין כי בהערות הכלליות של הבוחן, ניתן להבחין "מקרא קורה שווה שלדה", ודי בכך בכדי להצביע על אי גילוי נאות של התובעת. לכתב התביעה צורף העתק מבדיקת הרכב, סומן כנספח ב'.

עם הבדיקה במכון, פנה התובע אל הנתבעת באשר לממצאי הרכב, אך עד להגשת כתב התביעה לא נתקבלה תשובה. התובע סבור כי מכירת הרכב הייתה בחוסר תום לב, טעות חוזית עקב הטעייה הנוגדת את חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח 2008. משכך המדובר בהטעיה מהותית.

העובדה כי הנתבעת לא גילתה את הליקויים ברכב, גרמה לתובע להפסד כספי, תוך כישלון מלא של התמורה, אשר נחזתה להיות חוקית אך למסתבר מצג שווא תוך ניצול מצוקתו ותמימותו והסתמכות של התובע על אמונתה ויושרה של הנתבעת. מכאן, לתובע זכות חוזית לקבלת פיצוי מאת הנתבעת בגין הפרת ההסכם, על פי סעיף 7 להסכם המכר.

עוד סבור התובע כי הנתבעת הפרה את חובותיה בהתאם לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973, ותוך ניסיון להתעשר על חשבונו שלא כדין בניגוד לסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט התשל"ט 1979. עוד הפרה התובעת את חובותיה בהתאם לסעיף 12 ב' לחוק החוזים, ומכאן יש לחייבה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לתובע עקב כריתת החוזה.