עבוד נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

התביעה

1.התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מהיר, ע"ס 50,000 ₪, כפיצוי בגין ניתוק מספר המנוי שהיה בשימושו לאחר שלא נעשה בו שימוש למשך זמן מסוים. אותו מספר לא נשמר עבור התובע לאחר הניתוק, ולטענת התובע מדובר במספר המוגדר כמספר "זהב", אשר לו ערך כספי כסכום התביעה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, המנוי הנדון היה בשימושו של התובע במשך תקופה ארוכה בתוכנית מסוג Prepaid לאחר ביצוע מעבר מתכנית Postpaid .

לטענת התובע, הנתבעת פעלה בניגוד לתנאי הרישיון שלה כאשר ניתקה את המנוי, ולאחר מכן כאשר לא שמרה את מספר המנוי לרשותו של הלקוח, במשך פרק הזמן הנדרש ממנה על פי תנאי הרישיון.

3.התובע הציג את תנאי הרישיון שמכוחו פועלת הנתבעת, בחלק הרלבנטי לניתוק מנוי "רדום" (מנוי שלא נעשה בו שימוש במשך יותר משנה).

על פי תנאי הרישיון, הנתבעת רשאית להפסיק את השירות למנוי רדום רק לאחר שהודיעה לו על כך בהודעה מוקדמת, והפסקת השירות תתבצע במידה והלקוח לא הודיע לחברה שאינו מעוניין להתנתק. לאחר הפסקת השירות, על החברה לשמור את מספר הטלפון לשימוש המנוי הרדום למשך שלושה חודשים נוספים שלאחר הניתוק. הדרכים העומדות לרשות הנתבעת להעביר את ההודעה כאמור הינן כדלקמן: למנוי ששמו וכתובתו ידועים לחברה, משלוח ההודעה יעשה באמצעות מכתב בדואר רגיל ובאמצעות שתי הודעות מסרון אשר ישלחו למנוי בהפרש של לפחות שבועיים בין האחת לשנייה; למנוי ששמו וכתובתו אינם ידועים, יעשה הדבר באמצעות ארבע הודעות מסרון אשר ישלחו בהפרש של לפחות שבוע בין הודעה להודעה.

4.לטענת התובע, הנתבעת לא שלחה לו ארבעה מסרונים כנדרש, אלא שלושה מסרונים בלבד. כמו כן טוען התובע, כי ביצע פעולת טעינת כרטיס ביום 30.4.2010 בעוד שניתוק הקו בוצע ביום 19.10.2010 משמע, לאחר פחות מחצי שנה, כך שהמנוי כלל לא ענה להגדרת "מנוי רדום" כהגדרתו ברישיון הנתבעת בעת שנותק.

טענות ההגנה

5.לטענת הנתבעת, לתובע מנוי המשויך לתוכנית בתשלום מראש, Prepaid. תכנית זו אינה נושאת את זהותו של המנוי.

בכתב הגנתה טענה הנתבעת, כי על התובע להוכיח ראשית את בעלותו במנוי, שכן זה ניתן להעברה לאחרים. בישיבת ההוכחות שהתקיימה, לאחר שהוצג בפני נציג הנתבעת כרטיס הסים, הסירה הנתבעת טענה זו מעל הפרק, והסכימה כי בעלות התובע בקו הוכחה כדבעי.