תא"מ 23041-08-15 סרור נ' חדד

1.הנתבע שכר יחידה בתוך דירה מחולקת מאת מר מיכאל סעדיה. התובע אחראי על ניהול נכסיו של מר סעדיה ב'אלעד' והשיקים בגין השכירות נרשמו לטובתו.

המחלוקת נוגעת לתשלומים שלטענת התובע לא שולמו בגין תקופת השכירות.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות

דמי שכירות:

2.הנתבע שכר את הדירה החל מיולי 2013.

השיקים שהוגשו לביצוע הם על סך 2,633 ₪. קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת המרכיבים אותם מגלם הסכום. מהדיון עלה שמערכת ההתחשבנות בין הצדדים לא היתה סדורה וברורה.

3.על-פי הסכם השכירות (צורף להתנגדות) דמי השכירות החודשיים הועמדו על 2,300 ₪ וצריכים להיות מופחתים לסך של 2,150 ₪ אם השוכר הוא אברך (סע' 6.1 להסכם השכירות). אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבע הוא אברך. בנסיבות אלה אני קובע כי דמי השכירות החודשיים המתחייבים עומדים על 2,150 ₪.

על הסכום האמור התחייב הנתבע להוסיף דמי ארנונה בסך של 150 ₪ בחודש (סע' 7.1 להסכם).

יוצא איפוא ששיק חודשי על סך של 2,300 ₪ מגלם לכאורה דמי שכירות וארנונה (להלן: התשלום החודשי המתחייב).

4.אין מחלוקת בין הצדדים שהתשלום החודשי המתחייב לחודש 12/2013 לא נפרע מאחר שהתובע איבד את השיק. בהתאם לכך הוסכם בין הצדדים על פריסת החיוב החסר בתשלומים החל מיולי 2014.

התשלום לחודש יולי 2014 נפרע במלואו; התשלום לחודש אוגוסט 2014 נפרע במלואו. מעבר לכך לא נפרעו תשלומים.

5.אין מחלוקת שהנתבע התגורר בנכס בחודש ספטמבר 2014 ולא שילם את התשלום החודשי. לפיכך עליו לשלם את התשלום החודשי המתחייב 2,300 ₪.