פרל נ' אביב

תביעה לתשלום סך של 29,500 ₪. 

1.  

2. תחילתה של התביעה בבקשה לביצוע שטר – שיק בסכום האמור – שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל.

    

3. המדובר בשיק שנמשך מחשבונו של הנתבע, לפקודת "יונה פנחס" (להלן – פנחס). השיק הנושא תאריך 6.5.2015, נושא גם חתימה הנחזית, לכאורה, להיות חתימת הנתבע, והצדדים חלוקים בשאלה, האם אכן מדובר בחתימתו. בצדו האחורי של השיק ישנן חתימות הנחזות להיות חתימות הסב של פנחס, ושל חברה בשם "חיים ברנשטיין בע"מ" (להלן – חברת ברנשטיין), וכן חתימה נוספת בכתב יד (לטענת התובע מדובר בחתימה שחתם בעצמו על גב השיק, לצורך הפקדתו לפירעון בבנק).

    

4. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, שבה טען כי השיק, יחד עם המחאות נוספות, נגנב ממנו על ידי נוכל בשם יעקב דומב (להלן – דומב). הנתבע העיד, במסגרת הדיון בהתנגדות, כי דומב נהג לרכוש ממנו, מעת לעת, בחנותו (חנות הנתבע), מכשירי טלפון סלולרי, בסכומים גבוהים יחסית. לדבריו, השיקים נגנבו "מכיס ג'קט חליפתי בעת שהלכתי לרגע מחנותי והותרתי את דומב לבד בחנות". לטענת הנתבע, דומב לא רק גנב ממנו את השיקים, אלא אף זייף את חתימתו (חתימת הנתבע) עליהם. הנתבע הוסיף, כי השיקים שנגנבו, לרבות זה מושא התביעה, היו ללא שם מוטב, וללא חתימתו עליהם, וכי הוא עצמו מילא את סכומי השיקים בלבד, וזאת הואיל והתעתד לעשות בהם שימוש, בהמשך אותו יום (18.4.2015), לצורך רכישת תכשיטים, מאדם בשם רגב בן דוד (עסקה אשר לדבריו לא יצאה אל הפועל, בסופו של יום, בשל גניבת השיקים). לטענת הנתבע, משכך, ומשלא קיבל כל תמורה בגין השיקים שנגנבו, מדובר גם בכשלון תמורה מלא. הנתבע הצהיר, כי עוד באותו יום התלונן על הגניבה במשטרה, וכי כבר ביום למחרת ביטל את השיקים. ואולם, לשאלה מדוע באישור המשטרה שצורף להתנגדות, מצוין תאריך מאוחר יותר (4.5.2105), השיב כי לא פנה מיד למשטרה, שכן ניסה תחילה לגרום לדומב להשיב לידיו את השיקים. בחקירתו הנגדית, במסגרת הדיון בהתנגדות, גם השיב הנתבע, כי בחנותו ממוקמות מצלמות אבטחה, המצלמות את האירועים המתרחשים בחנות. עם זאת, הוסיף, כי לא ניתן לשלוף את הסרט שבו אמורה להיות מתועדת הגניבה, שכן שכח, לפני כשנתיים, את הקוד הנדרש לשם כך. בנוסף, טען הנתבע בהתנגדות, להיעדר יריבות עם התובע, ולהעדר אחיזה כשורה של התובע בשיק. לדברי הנתבע, דומב הוא נוכל החשוד במעילת ענק, והוא עצמו לא ביצע עם המוטב הרשום על גבי השיק (פנחס), או עם התובע, עסקה כלשהי. כמו כן, הוא לא רשם את שם המוטב על גבי השיק, ולא קיימת חתימת הסב לטובת התובע. המדובר, לטענתו, ב"חלפנים", שלא פנו לברר עמו תחילה, האם אכן מסר את השיק, והאם קיבל תמורה עבורו. לבסוף טען הנתבע, להיעדר סמכות מקומית לבית משפט זה (טענה שנדחתה בהחלטה נפרדת).

    

5. עם תום הדיון בהתנגדות, התקבלה ההתנגדות, ומונתה מומחית מטעם בית המשפט לצורך בירור טענת הזיוף.

    

6. מסקנת המומחית הייתה, כי "עקב ההתאמה הבולטת בין החתימה שבמחלוקת לבין החתימה להשוואה, הגעתי למסקנה בדרגת סבירות גבוהה מאוד שחתימה א' (החתימה על השיק מושא התביעה – א.י) נכתבה על ידי יחיאל אביב (הנתבע – אי.י) עצמו". בהמשך אף הבהירה המומחית, לשאלת ב"כ הנתבע, כי "אין ספק" כי הנתבע כתב בעצמו את סכום השיק, כפי שהודה בפניה, וגם חתם עליו.