תא"מ 23021-12-13 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אפללו

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 5,202 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 12.04.2013 בין כלי רכב, מ"ר 75-095-67 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 35-870-29 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדי ראייה נוספים מטעם הנתבעים.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

אדגיש כי בפרוטוקול הדיון נרשם בטעות כי הצדדים הגיעו להסכמה לפסיקה על דרך הפשרה, הגם שלא הייתה הסכמה כזו. אלא שמאוחר יותר הסכימו ב"כ הצדדים לפסיקה על דרך הפשרה באמצעות הודעות שהוגשו לתיק בית המשפט מיום 23.11.14 ומיום 25.11.14.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לערוך חלוקת אחריות לקרות התאונה בין שני הנהגים המעורבים בה.

תמונת הנזק ומוקד הפגיעה ברכב הנתבעים עולה יותר עם גרסת הנתבעים כי רכב התובעים החל בנסיעה ופגע ברכב הנתבעים.

שוכנעתי כי רכב התובעים עמד במקום אסור לחניה ולעצירה (המסומן אדום לבן) תוך שהוא פוגם בכניסה תקינה ובטוחה לחניון הבתים המשותפים.