תא"מ 2295-02-15 אנטמן נ' סופר טסט חיפה (2003) בע"מ

1.בפני בית המשפט תביעה כספית על סך 8,618 ₪.

2. ביום 5.11.14 התובעת פנתה לנתבעת לצורך בדיקת רכב לפני קניה, מסוג דייהטסו שנת ייצור 1998 מ.ר. 8642316 (להלן: "הרכב"). לאחר שהנתבעת החתימה את התובעת על הסכם ותנאי אחריות לבדיקת הרכב, היא בוצעה והונפק טופס סיכום שלה. מדובר ברכב ישן יחסית, אשר נמצאו בו ליקויים שונים, כפי שסומנו בטופס הבדיקה. כן צויין בטופס ש"מספר המנוע לא נמצא/לא נבדק".

3. לאחר שהתובעת ובעלה התייעצו עם מכונאי בקשר לליקויים שנמצאו, החליטו לרכוש את הרכב תמורת 10,000 ש"ח.

4. מספר ימים אחרי הרכישה ולאחר נסיעה מועטה יחסית, מנוע הרכב החל להתחמם והתברר שקיימת גם נזילת מים. התובעת פנתה למוסך ואז נמצא במנוע סדק שכוסה בדבק אפוקסי. המנוע לא היה בר תיקון ונדרש להחליפו במנוע משומש אחר. עלות החלפת המנוע עמדה על 6,018 ₪.

5.לטענת התובעת על הנתבעת לפצותה בשל החלפת המנוע. זאת מאחר והיא התרשלה בכך שלא גילתה שמנוע הרכב סדוק ואיננו שמיש. לטענת התובעת אילו הנתבעת לא התרשלה, היתה נמנעת מלרכוש את הרכב ולא היה נגרם לה נזק של החלפת מנוע. בהקשר זה התובעת טוענת, שהיא הקטינה את נזקיה בכך שרכשה מנוע משומש, ולא נדרשה לעלות מנוע חדש.

6. כמו כן הנתבעת טוענת, שהנתבעת קיבלה על עצמה אחריות למצבו הטכני התקין של הרכב לתקופה של 3 חודשים, או למרחק נסיעה של 3,000 ק"מ, מיום הבדיקה (לפי המוקדם). בהתאם לאחריות זו, משהתגלה שהרכב לא במצב טכני תקין, על הנתבעת לפצותה על נזקיה.

7.הנתבעת מכחישה את התביעה. לטענתה היא ביצעה את הבדיקה כראוי, בהתאם לקריטריונים שנקבעו ע"י משרד התחבורה. לטענתה הסדק במנוע הינו ליקוי פנימי שלא ניתן להבחין בו בבדיקה הסטנדרטית, כפי שמוכתב על ידי משרד התחבורה, ועל כן לא היה עליה חובה לגלותו. לטענתה לאחר הבדיקה אצלה, על רוכש הרכב לפנות למוסך מקצועי על מנת לקבוע את מצבו המכני ו/או לתקנו, ולה אין אחריות בענין זה.

8. לטענת הנתבעת היא לא קיבלה על עצמה אחריות למצבו הטכני התקין של הרכב, אלא רק לתקינות הבדיקה המבוצעת על ידה. לפיכך אין עליה אחריות לשאת בתוצאות הליקויים ברכב.

דיון