תא"מ 22919-05-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, אשר ברקע שלה תאונת דרכים שארעה ביום 12.9.11 ברחוב החלוץ בפרדס חנה, כאשר רכב שבוטח אצל התובעת התנגש בגוב ביוב שהיה באמצע בכביש. כתוצאה מהתאונה נגרם לרכב אובדן כללי, והתובעת נשאה בסכומים שונים מכוח חבותה על פי פוליסה.

2.לטענת התובעת, התאונה ארעה כתוצאה מהתרשלות הנתבעת, שבתחום שיפוטה התרחשה התאונה. לטענתה, גוב הביוב בו התנגש הרכב היווה מפגע מסוכן, אותו הנתבעת לא סימנה כראוי ולא הזהירה מפניו. התובעת התבססה על עדות הגב' שני דוד (להלן – שני), אשת המבוטח של התובעת, שנהגה ברכב במועד התאונה. שני מסרה תצהיר, וכן העידה בפניי בישיבה שהתקיימה ביום 2.2.15. כן התבססה התובעת על תצהיר של מר שי פייר, עובד של התובעת, אשר הצהיר על התשלומים ששולמו על ידי התובעת בגין התאונה וצרף מסמכים, לרבות חוות דעת שמאי. הנתבעת לא ביקשה לחקור את מר פייר על תצהירו.

3.הנתבעת הכחישה את חבותה לאירוע. לטענתה, האירוע התרחש בשל אשמה הבלעדי של שני, אשר בחרה לנסוע בכביש עפר בשעת לילה מבלי לנקוט בזהירות המתבקשת, ובכך גרמה להתרחשות התאונה. לטענת הנתבעת, גוב הביוב סומן כראוי עובר לתאונה, דבר המעצים את אחריותה של שני להתרחשות התאונה. הנתבעת התבססה על עדותו של מר אריה רפפורט, המשמש מהנדס אצל הנתבעת, שמסר תצהיר והעיד בפניי. כן התבססה הנתבעת על עדותו של מר אילן יפת, המשמש עובד במחלקה הטכנית של הנתבעת, שתצהירו הוגש בסמוך לפני מועד שמיעת הראיות, ושהעיד אף הוא בפניי.

4.הנתבעת שלחה בזמנו הודעת צד ג' נגד חברת משאבי מים פרדס חנה כרכור בע"מ, אך ערב שמיעת הראיות היא הודיעה כי הוסכם על מחיקת ההודעה לצד ג', כאשר שאלת ההוצאות תוכרע על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

העובדות

5.לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים והתרשמתי מהעדים שהעידו בפניי, ניתן לקבוע את העובדות הבאות הדרושות לצורך הכרעה בתביעה. אקדים ואציין כי עדותה של שני בפניי היתה מהימנה, והיא הותירה אצלי רושם חיובי ביותר.

6.ביום 12.9.11 הגיעה שני לאזור בו התרחשה התאונה, כשהיא נוהגת ברכב, ומלווה בשלושת ילדיה הקטנים. שני ומשפחתה התגוררו בעת התאונה בפרדס חנה, אך זאת באזור המרוחק כעשר דקות נסיעה משם. המשפחה תכננה לעבור לאזור בו אירעה התאונה, ושני רצתה להראות לילדיה את המקום.

7.שני החנתה את הרכב באזור שסומן על ידה X בתצלום אוויר שהוגש וסומן נ/1. בסביבות השעה 19:00 ביקשה שני לחזור לביתה, והיא פנתה ימינה מהאזור בו חנתה, ונכנסה לרחוב החלוץ. בסמוך לאחר כניסתה לרחוב החלוץ (מטרים בודדים), הפך הכביש מכביש סלול לכביש עפר. דובר בתוואי עפר באורך של כמאה מטר, אשר לפני התאונה בוצעו בו עבודות תשתית על ידי הנתבעת. כתוצאה מעבודות אלה נוצרו בו גובי ביוב לאורך תוואי העפר, לרבות גוב הביוב בו התנגש הרכב. יש לציין כי עבודות התשתית הסתיימו עובר לתאונה, אך חרף זאת הושאר תוואי העפר האמור לא סלול. מר רפפורט, המשמש מהנדס אצל הנתבעת, הסביר את הסיבה לאי סלילת אותו תוואי עפר באורך 100 מטר בכך ש- "כמועצה מקומית זה לא רחוב שנמצא בסדר עדיפות של סלילה" (עמוד 11 לפרוטוקול מיום 2.2.15, שורה 22). בסופו של דבר נסלל תוואי העפר האמור בשלהי 2012.

8.אין חולק שבמועד האירוע לא היתה תאורת רחוב לאורך תוואי העפר האמור, כפי שגם אישר מר רפפורט מטעם הנתבעת.