תא"מ 2291-06 גל - ד.מ. חפירות ובניין בע"מ נ' י.ת. בע"מ ואח'

בהמשך לדיון שהתקיים היום בפני, ואשר בשל תקלות חוזרות לא יכולתי לתת החלטה בדיון, ניתנת בזאת החלטתי בכל הבקשות שהוגשו, וכן הוראות ביחס להשלמת שמיעת הראיות בתיק לאחר שהוחזר מערעור לאחר שהתקבלו בערעור ראיות חדשות שלא הוגשו בהליך עד לאחר הגשת הערעור.

הבקשה לחייב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות נתבע 2

לאור הוראת סעיף 232 לפקודת החברות וההלכה הפסוקה שאין חולק עליה בסוגיה זו, אינני מוצאת שהתובעת שכנעה בטיעוניה כי אין להטיל עליה ערובה להוצאות הנתבע 2.

התובעת איננה כופרת בכך שמצבה הכלכלי בכי רע והדבר עולה ברורות גם מתצהיר מנהל התובעת בבקשה לפטור מערבון בערעור והן מכך שהתובעת איננה פעילה עוד.

למרות זאת טוענת התובעת שאין מקום לחייבה בהפקדת ערובה מאחר ובשלב זה של ההתדיינות, לאחר שהתיק הוחזר מערעור תוך מתן אפשרות לתובעת להגיש ראיות נוספות, הרי שסיכויי התביעה הינם כה טובים, עד שיש לומר שהסיכון כי יפסקו לחובתה הוצאות הינו אפסי עד כדי לא קיים.

בענין זה אינני רואה עין בעין עם ב"כ התובעת ולטעמי, על אף שבידי התובעת מסמכים שונים המחזקים במידה רבה את תביעתה כנגד נתבע 2, הרי שטרם "עברנו את הגשר" של הגשת הראיות, בחינת קבילותם ומשקלם, וגם לא הובהר עד כה כיצד תתגבר התובעת על המכשולים העומדים בדרכה להגשת ראיות אלו. על אף שאינני סבורה כי מדובר במכשולים שבלתי אפשרי לעוברם, הרי שבשלב זה אין מקום לומר כי סיכויי התביעה כה טובים ולפיכך אין מקום להורות על הפקדת ערובה. יתירה מכך, גם אם אומר שסיכויי התביעה אכן טובים, אין בכך להנביע את המסקנה שאין מקום לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטיח את הסיכון, ולו הקטן, שבסופו של יום הנתבע יזכה בדין ולא יוכל לגבות הוצאותיו.

ממילא, במקרה זה, אין בהוראה להפקיד ערובה משום חסימת שערי בית המשפט בפני התובעת, שכן בידי הנתבע 2 כספים שהתובעת זכאית להם (בגין הוצאות הערעור) ומשכך, הצעתו כי כספים אלו יופקדו בקופת בית המשפט וישמשו כערובה להוצאות הנתבע, ככל שייפסקו, אין בה להכביד על התובעת מעבר למידה.

לפיכך אני מורה לתובעת להפקיד ערובה להוצאות הנתבע 2 וזאת בגובה ההוצאות שנפסקו על ידי ערכאת הערעור (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום בו חייב היה הנתבע בתשלומם ועד היום). ההפקדה תבוצע באופן שהנתבע 2 יפקיד סכום זה לקופת בית המשפט בתוך 10 ימים.

הגשת ראיות נוספות

יש לציין כי מעבר לראיות הנוספות שהובאו בפני בימ"ש לערעור (19 מסמכים שסומנו באופן תמוה "א-י" ו-11-19 להודעה מיום 2.12.14 – להלן: "ראיות נוספות בערעור"), מבקשת התובעת לצרף 2 מסמכים נוספים (להלן: "המסמכים הנוספים") שהם העתק שובר של שיק ששולם לחברת חשמל ש. מור בע"מ ע"י י.ת. אחסון הליכים מבצעיים ושירותי ניהול בע"מ (מסמך 20) וכן העתקי חשבוניות שנחזות להיות של אותה חברת חשמל ש. מור בע"מ (מסמים 21-22) בגינם שולם השיק.

לטענת התובעת העובדה שהחשבוניות נושאות את השם "י.ת. בע"מ" ולמרות זאת תמורתם שולמה על ידי "י.ת. אחסון הליכים מבצעיים ושירותי ניהול בע"מ" מוכיחה את "הקשר המוחלט" בין י.ת. בע"מ לבין "לוויניה".