תא"מ 22640-06-14 אלדן תחבורה בע"מ נ' גואטה ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
22640-06-14
3.7.2015
בפני השופט:
נצר סמארה

- נגד -
תובעת:
אלדן תחבורה בע"מ
עו"ד בודה
נתבעים:
1. אשכול גואטה
2. שירביט חברה לביטוח בע"מ

עו"ד קריכלי
פסק דין
 
 
 

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 26.11.2013, בין כלי רכב, מ"ר 43-929-73 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 46-339-58(להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

 

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

 

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועד ראייה נוסף מטעם הנתבעים.

 

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

 

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהאחריות לקרות התאונה תחול על שני נהגי הרכבים המעורבים באופן שווה.

 

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

 

מניתוח כלל הראיות בתיק מתברר כי לא ניתן לקבוע מי משני הנהגים התרשל יותר, גם אם הייתה נטייה להניח כי שאולי נהג רכב הנתבעים התרשל קצת יותר, אזי ניתוח הראיות אינו מוביל לקביעת ממצאים ברורים לגבי נסיבות התרחשות התאונה ואף לא לגבי נקודת המפגש בין שני הרכבים.

 

בנסיבות אלו, חלוקה שוויונית של האחריות היא הצודקת ביותר, שהרי אין חולק כי התאונה נגרמה בשל סטיית אחד משני הרכבים או אפילו שניהם לתוך נתיב הנסיעה המקביל.

 

לא נעלמה מנגד עיניי נטייתו של נהג רכב הנתבעים להשתלב חזרה לנתיב הימיני אלא גם לא נעלמה מעיניי העובדה שנהג רכב התובעת היה עייף לאחר יום עבודה וסביר שלא היה מרוכז דיו לגבי הנעשה בכביש.

 

לפיכך, האחריות לקרות התאונה תחולק באופן שווה בין שני הנהגים המעורבים בתאונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>