תא"מ 22598-10-16 חברה פלונית בע"מ נ' מגוז

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה על סכום קצוב בסך 44,235 ₪, שהוא פיצוי מוסכם בגין ביטול הסכם התקשרות בין הצדדים ע"י הנתבע שלא כדין.

הנתבע התנגד וטען כי הסכם ההתקשרות בוטל בהסכמה ולפיכך אין התובעת זכאית לפיצוי המוסכם הנקוב בו וכי ממילא זכאי היה לבטל את ההסכם בהתאם להוראות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א-2010 (להלן: "תקנות הגנת הצרכן") ללא חיוב בפיצוי.

2. התביעה נסמכה על הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 22.4.16 (להלן "הסכם ההתקשרות") ואשר הוגדר לטענת התובעת כמתן ייעוץ לנתבע כיצד לייבא רכב מחו"ל כאמור בפסקאות ה"הואיל" בראשית ההסכם וכאמור בסעיף 2 ב להסכם, המפרט את התחייבויות התובעת.

תחילתו של סיפור המעשה הוא ברצונו של הנתבע לרכוש רכב מסוג מרצדס על פי מאפיינים אישיים שלו.

לטענת הנתבע, בניגוד לגרסת התובעת, התחייבה התובעת למכור לנתבע את המרצדס בייבוא אישי.

לטענתו, הייתה התובעת אמורה לאתר עבורו את הרכב, לפעול לרכישתו ולדאוג לכל הנדרש להבאתו ארצה, בתמורה לסך של 394,000 ₪.

לטענת הנתבע, דרש מהתובעת ערבות בנקאית להבטחת התחייבויותיה על פי הסכם ההתקשרות, ולאור סירובה סוכם עם התובעת כי הסכם ההתקשרות יבוטל.

מיד לאחר מכן, שלח הנתבע לתובעת הודעת ביטול ביום 24.4.16 ואף השיב למנהל הנתבעת את כתב הערבות האישית שניתנה על ידו במעמד כריתת הסכם ההתקשרות ועל פי דרישתו.

התובעת, ציין הנתבע, לא דרשה תשלום כלשהוא מאת הנתבע באותה עת, והסכם ההתקשרות נקרע כמעיד על ביטולו.

הנתבע נסמך על הוראת תקנה 6(2) לתקנות הגנת הצרכן לפיה המועד לביטול ההתקשרות מעניקה לו זכות ביטול בדין, מאחר ובוצעה יומיים בלבד לאחר כריתתה.

הנתבע אף טען להיעדר מידתיות בין סכום הפיצוי ובין היעדר ביצוע כלשהוא של ההסכם ע"י התובעת, בתקופה הקצרה שבין כריתתו לבין ביטולו.

3. בכתב התשובה, שהגישה, טענה התובעת כי אין חלות לתקנה 6(2) לתקנות הגנת הצרכן, שכן אין מדובר ברכישת רכב מהתובעת, אלא ברכישה מצד ג' היושב בחו"ל.

לטענתה, הסכם ההתקשרות הוא בגין מתן שירותי ייעוץ בלבד ולכן אין להחיל עליו כל דין הנוגע ליבוא כלי רכב.

עוד טענה התובעת כי הודעת הביטול נמסרה לתובעת ביום 26.4.16, וכי עד מועד זה הספיקה התובעת לבצע הזמנה אצל הספק בחו"ל, ואף נאלצה לשלם לו פיצוי בסך 10,000 יורו בשל ביטולה של העסקה.

4. דיון והכרעה: