תא"מ 22531-12-14

לפני בקשה לביטול פסק הדין מיום 10.2.2015 שניתן בהעדר הגנה. על פי הנטען, כתב התביעה לא נמסר לנתבע ואישור המסירה שהוגש לבית המשפט אינו חתום על ידו. ככל הנראה כתב התביעה נמסר לאדם אחר בעל שם זהה לזה של הנתבע. כן טען כי אינו אשם בתאונה שבבסיס התביעה.

התובעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי כתב התביעה נמסר לנתבע כדין. בבקשה לא מצביע הנתבע על הגנה כלשהי וטוען טענות כלליות.

בבואו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ישקול בית המשפט שני סוגים של שיקולים: האחד הוא הסיבה למחדלו של המבקש. והשני סיכויי ההצלחה של הגנתו (רע"א 10436/07 ציון נ' בנק הפועלים בע"מ, פורסם בנבו). ככלל שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש. ואולם, נפסק כי במקרים שבהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין שניתן במעמד צד אחד אף אם הצביע על סיכוי לכאורי לכך שטענותיו היו מתקבלות, לו הוגשו במועד (רע"א 6905/11 גולדנברג נ' רובנר, פורסם בנבו).

מעיון בתיק עולה כי כתב התביעה נשלח לנתבע באמצעות דואר ישראל. לצד שמו של הנתבע צויין באישור המסירה גם מספר זהותו, כך שאין בסיס לטענה כי כתב התביעה נמסר לאדם אחר בעל שם זהה לזה של הנתבע. כתב התביעה נמסר לבן משפחתו של הנתבע העונה על שם חקמת והנתבע לא ציין בבקשתו כי אין לו קרוב משפחה בשם הזה. הנתבע לא הרים הנטל להוכיח כי יש מספר אנשים בעלי שם זהה לשלו ולא כי לגופו של עניין עשוי הביטול להצמיח לו תועלת וששמיעת עמדתו בנושא המחלוקת עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה. הנתבע לא פירט את הגנתו כראוי במסגרת הבקשה לביטול פסק דין והסתפק בהעלאת טענה כללי המכחישה אחריותו לתאונה.

בנסיבות אלה, אני דוחה הבקשה.

הנתבע ישא בהוצאות בקשה זו בסך של 750 ₪.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ה, 27 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.