תא"מ 2223-08-13 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מור

תביעת שיבוב בסך 22,205 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונה מיום 21.7.12.

בכתב התביעה טענה התובעת כי בעת שרכב מסוג פורד פוקוס אשר בוטח על ידה (להלן: "הפורד") חצה את צומת הרחובות קדושי יאסי ודרך פלימן בחיפה במופע רמזור ירוק, חצה את הצומת רכב מסוג הונדה סיויק (להלן: "ההונדה") נהוג ע"י הנתבעת שנכנס לצומת ברמזור אדום וגרם לתאונה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הגיעה לצומת, עצרה את הרכב ועמדה ברמזור אדום, לאחר שהרמזור התחלף לירוק החלה בנסיעה ופנתה שמאלה, רכב הפורד נכנס לצומת באור אדום והתנגש בחלק הימני של רכב ההונדה בו נהגה.

יצויין כי רכב ההונדה בו נהגה הנתבעת לא היה בבעלותה ,אלא בבעלות חברתה אותה עת, גב' סמאר ארשיד (להלן: "סמאר"), אשר נסעה אף היא בהונדה במושב הקדמי. עוד יצויין כי רכב ההונדה לא היה מבוטח כלל, לא בביטוח צד ג' ואף לא בביטוח חובה. אחותה של הנתבעת, גב' ג'ולייט מור (להלן: "ג'ולייט") אשר ישבה במושב הימני האחורי בסמוך למיקום הפגיעה ברכב ההונדה, נפגעה בתאונה ופוצתה ע"י "קרנית", אשר הגישה תביעה כנגד הנתבעת וכנגד סמאר, שעודנה מתבררת.

בסמוך לאחר התאונה הגיע למקום בוחן תנועה. תיק המשטרה ובו דו"ח הבוחן, לרבות סקיצה שנערכה על ידו, וכן הודעות שנגבו מנהג הפורד, מהנתבעת, מסמאר ומג'ולייט, צורף לתיק ע"י הנתבעת (מהחומר שצורף נשמט העמוד הראשון בהודעה שנגבתה מהנתבעת, בו מן הסתם הועלתה על הכתב אזהרתה ע"י גובה ההודעה, שכן אף היא נחקרה כחשודה, בדומה לנהג הפורד). נראה כי לא הוגש כתב אישום כנגד מי מהנהגים.

מטעם התובעת העידו נהג הפורד מר רוני פנחסוב, אחותו גב' אלן פנחסוב אשר ישבה במושב הקדמי ליד נהג הפורד (להלן: "האחות"), ואמו גב' אפילה פנחסוב שישבה במושב האחורי (להלן: "האם"). מטעם ההגנה העידה הנתבעת לבדה. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים השונים - לרבות הסקיצה, ההודעות שנגבו במשטרה ותמונות הרכבים; ולאחר שנתתי דעתי לטענות שהועלו בסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת עמדה בנטל השכנוע להוכחת תביעתה במידה הנדרשת, וכי יש לקבוע כי הנתבעת היא זו שנכנסה לצומת ברמזור אדום.

מסקנתי זו מבוססת על מספר רבדים. ראשית, על התרשמותי הבלתי אמצעית מאופן מתן העדויות.

אני נותן אמון בעדויות נהג הפורד, האחות והאם. עדויותיהם היו פשוטות וענייניות, מבלי להתיימר לזכור כל פרט ופרט או לייפות את המציאות. עדויותיהם לא היו מתואמות, אלא ניתנו ספונטנית, כל אחת מנקודת ראותו ולפי זכרונו. כך, כדוגמא בלבד, כאשר נשאלה האחות לסוג הרכב בו התנגשו, לא הצליחה להיזכר בסוג הרכב, אך זכרה כי הרכב היה אפור/כסוף. כאשר האם נשאלה בהקשר זה, זכרה כי מדובר היה ברכב הונדה, ולא הצליחה להיזכר בצבע הרכב. כך, בעוד שהאחות העידה כי ראתה בבירור את הצבע הירוק ברמזור כשהתקרבו לצומת, האם לא טענה בעדותה כי ראתה את הרמזור או כי ראתה את רכב ההונדה לפני ההתנגשות.