תא"מ 22143-06-11 זועבי נ' עיזבון המנוח י' נ' ז"ל ואח'

התובע, עו"ד במקצועו, הגיש תביעה כנגד הנתבעים 1-8 על סך 29,151.29 ש"ח לתשלום שכ"ט עו"ד.

על פי האמור בכתב התביעה, הנתבע 1 (להלן: "המנוח") והנתבע 7 שהוא בנו של המנוח, התקשרו עם התובע בהסכם לצורך ייצוגם בבית המשפט בשל תביעה שהוגשה נגדם בבית המשפט לענייני משפחה, לרבות ייצוג בערכאת הערעור.

התובע טוען, כי המנוח ובנו, הנתבע 7, התחייבו, ביחד ולחוד, לשלם לו עבור שירות זה סך של 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ (נכון ליום 21.7.07) אולם עד להגשת התביעה, לא שולמה התמורה.

הואיל וביום 24.6.10 הלך המנוח לעולמו, הגיש התובע תביעה זו כנגד היורשים, הנתבעים 2-8.

כתב הגנה הוגש מטעם נתבעים 2,4-6,8 (להלן: "הנתבעים").

בכתב ההגנה נטען תחילה, כי יש לדחות את התביעה מחמת מעשה בית דין, זאת לאור פסק הדין שניתן בת"ק 22131-06-11 (תביעה שהגיש התובע כנגד חלק מהנתבעים (2,4,5) לתשלום שכ"ט), אשר נתן תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, לפיו ישלמו הנתבעים לתובע סך של 5,000 ש"ח כשכ"ט עו"ד (להלן: "התביעה הקטנה").

לגופו של עניין טענו הנתבעים, כי אין מקום לחיוב בתשלום שכר הטרחה מקום שמעולם לא חתמו על הסכם שכ"ט לטובת התובע. עוד טענו הנתבעים, כי לא ידוע להם אודות התחייבות כלשהי שנטל על עצמו אביהם המנוח, וכי ככל שקיימת התחייבות הרי שמדובר בהתחייבות אישית של הנתבע 7 אשר אינה מחייבת את המנוח או את עיזבונו.

בכתב התשובה הוסיף התובע והבהיר, כי הייצוג על ידו היה עבור הנתבעים כולם, למעט נתבע 6 (להלן: "אליאס"), זאת עקב בקשה לצו הגנה שאליאס הגיש נגדם.