תא"מ 22128-09-16 כריים נ' ערוק ואח'

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת השתק, שהוגשה על ידי הנתבע 1 מר חוסני ערוק (להלן: "המבקש"). מאוחר יותר התקבלה הודעה כי הנתבעת מס' 2 מצטרפת אף היא לבקשה.

עסקינן בתביעה כספית על הסך של 26,614 ש"ח שהגיש המשיב , מר מועאד כריים (להלן: "המשיב") כנגד המבקש בגין נזקים שנגרמו, לטענתו, לרכבו בתאונה דרכים מיום 14.02.15 כשהמבקש הינו הנהג הפוגע והמשיב הינו בעל הרכב הנתבע. בכתב התביעה נטען כי המבקש סטה לכיוון הנגדי שבו נמצא הרכב הנפגע ובכך התנגש בו חזיתית.

המבקש, הגיש את הבקשה דנן לסילוק התביעה על הסף, כשלטענתו קיים השתק עילה והשתק פלוגתא וזאת לאור פסק דין שניתן במסגרת תביעה אחרת, כאשר לטענתו עילה זהה כבר נדונה במסגרת תא"מ 45056-04-15 ותא"מ 34415-09-15.

עוד נטען כי הרכב נשוא התביעה אינו רכבו של התובע, אשר מכר את הרכב לפני התאונה וקיבל את מלוא התמורה עבורו וכי מי שקנו את הרכב הם חברת רכב בסול בע"מ (להלן: "רכב בסול") ואלה פנו ביום 13.09.12 לבית המשפט והגישו תביעה בגין אותה עילה ואותה תאונה כאשר נטען שהתביעה נדחתה – בתיקים המפורטים לעיל.

המשיב בתגובתו טען כי יש לדחות את הבקשה מאחר והיא מבוססת על טענות עובדתיות הדורשות בירור. עוד טען המשיב כי אין מחלוקת שהינו הבעלים של הרכב הנפגע, כפי שעולה מנספחי כתב התביעה וכי זכותו לפי דין לקבל את נזקיו מהמעוול, כי טענות המבקש לא נתמכו בראיות, לא פורט מדוע נדחתה התביעה הקודמת ואף לא צורף פרוטוקול הדיון או כתבי בית דין של התיקים הקודמים. כן נטען כי הטענה שהמשיב אינו בעל הרכב לא נתמכה בתצהיר, כי אין מעשה בית דין במקרה דנן ואין זהות בין התובעים בתביעות השונות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

סילוק על הסף מוסדר בתקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

ההשתק הדיוני מכוח מעשה בית דין מבוסס על מספר רציונאלים. בראש ובראשונה עומדים הרציונאלים של סופיות הדיון ומניעת כפל התדיינויות. פסק הדין שניתן מחייב את הצדדים ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, כך שלא יוכלו להעלות שנית במסגרת התדיינות אחרת ביניהם טענה העומדת בסתירה לקביעה זאת (ראה נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (1991) 3 - 4).

הדוקטרינה של מעשה בית דין נחלקת לשתי טענות השתק, השונות ביסודותיהן אך זהות בתכליתן: השתק עילה והשתק פלוגתא.