תא"מ 22125-05-14 רחמני נ' נריה ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 12.9.2013 בצומת המעפילים/השלושה בבת ים. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 12,201 ₪, בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, בזבוז זמן ועגמת נפש.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי רכב התובעת נסע ברח' המעפילים, והתעתד להמשיך ישר, תוך חציית רח' השלושה, אל כביש גישה לבית ספר; וכי רכב הנתבעים נסע ברח' השלושה, ופנה ימינה אל רח' המעפילים; וכן, כי ארע מפגש בין הפינה השמאלית-קדמית של רכב הנתבעים עם הפינה השמאלית-קדמית של רכב התובעת.

4.נהג התובעת טוען, כי היה בעמידה, בנתיבו, סמוך לפני הכניסה לצומת, והמתין להתפנות התנועה שלפניו, ואילו רכב הנתבעים ביצע באופן לקוי את הפניה ימינה, והתקרב יתר על המידה אל רכב התובעת, ופגע בו. הוא סיפר, כי הנתבע 2, שנהג ברכב הנתבעים, התנצל בפניו והסביר כי היה עייף מאד לאחר משמרת לילה.

5.הנתבע 2, שנהג ברכב הנתבעים, טוען שרכב התובעת היה בנסיעה, ובסטיה מנתיבו, והוא זה שפגע ברכב הנתבעים.

6.הנתבע 1 לא היה עד לתאונה, וטוען כי אין להטיל עליו כל אחריות. הרכב הוא אמנם רכבו, אך הנתבע 2 לא נהג בו בשליחות הנתבע 1, ועל כן אין להטיל עליו אחריות כלשהי.

7. מטעם התובעת העיד אדם נוסף, שסיפר שנהג ברכב שהיה מאחורי רכב התובעת, ועל כן ראה את התרחשות התאונה, ואף היה עד להתנצלותו של הנתבע 2 בפני נהג התובעת. יוער, כי הנתבע 2 הכחיש כי אדם נוסף, לבד מנהג התובעת, ניגש אליו לאחר התאונה, אולם לא הכחיש כי יכול והיה אדם נוסף עד ראיה לתאונה. עוד יוער, כי נהג התובעת ועד זה אישרו שניהם כי הם מכירים זה את זה עוד מלפני התאונה.

8.מטעם הנתבעים העידה גם אשת הנתבע 1, שהיא אחות הנתבע 2, וסיפורה תמך באופן כללי בגרסת הנתבע 2, אולם היא לא ידעה לספר פרטים רבים, כגון: מיקום התאונה על הכביש, וכיו"ב.

9.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לרכב התובעת ומיקומם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסתו של נהג התובעת, אותה מצאתי מהימנה יותר מהאחרות, בין היתר בשל העדות התומכת של העד מטעמו; עדויותיהם של שני עדים אלה עשתה רושם מהימן, התיישבו היטב זו עם זו, ולא מצאתי כי היכרותם הקודמת היתה מחשידה. בניגוד לעדותו, הרי שעדותה של העדה מטעם הנתבעים לא הוסיפה משקל רב לגרסה, בשל עמימותה. בנוסף, עדות הנתבע 2 עצמו היתה מהוססת, וברורה פחות, ובכל מקרה, גם גרסתו באשר למיקום רכב התובעת (אם נתעלם לפי שעה מהשאלה אם היה בנסיעה או בעמידה) אינה מסבירה את התרחשות התאונה אלמלי ביצע הוא את הפניה שלא בצמידות לימין, כפי שעליו לעשות על פי דין. ונקודה אחרונה: אמנם, אין בעצם הימנעותו של הנתבע 1 מלתבוע את נזקיו משום ראיה מכרעת, והסברו כי מדובר היה בנזק פעוט שהסתכם בכ-150 ₪, אינו מופרך, אולם גם בכך יש כדי להוות חיזוק מסוים לגרסת נהג התובעת.