תא"מ 22122-08-14 דומיקאר בע"מ נ' אבני ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 06.12.2006, בין כלי רכב, מ"ר 40-802-13 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 37-748-13 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

מדובר בתאונה שהיא חלק מ"תאונת שרשרת" שבה רכב התובעת היה הרכב השני מבין שלושה כלי רכב המעורבים בתאונת השרשרת, כאשר הרכב הראשון אינו צד לתובענה זו, ואילו רכב הנתבעים היה הרכב השלישי והאחרון בשרשרת.

2.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין התיישנות עילת התביעה.

לטענת הנתבעים, עילת התביעה התיישנה מאחר שהתביעה הוגשה בחלוף למעלה משבע שנים ממועד קרות התאונה.

מנגד טוענת התובעת כי עילת התביעה לא התיישנה מאחר שבמסגרת הליך אחר, ת"ק 1761/07, בגין אותה תאונה (להלן: "התביעה הקטנה"), הודה הנתבע 1 בדיון ביום 16.07.2007 כי פגע באמצעות רכבו ברכב התובעת ולטענת התובעת, הוא הודה למצער בנזקים למוקד האחורי ברכב התובעת. בגין הודאה זו ניתן פסק דין במסגרת התביעה הקטנה, לפיו חולקה האחריות לנזקי רכב הראשון באופן שווה על נהגי הרכב השני והשלישי.

3.נערכה לפניי דיון שבו העלו ב"כ הצדדים את טיעוניהם, כאשר ב"כ התובעת ממשיך לטעון כי עילת התביעה לא התיישנה וזאת על יסוד סעיף 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"). כמו כן, טוען ב"כ התובעת כי יש לדחות את טענת ההתיישנות של הנתבעים מאחר שלא העלו זאת בהזדמנות הראשונה. ב"כ הנתבעים טוען כי פסק הדין שניתן במסגרת התביעה הקטנה לא הוסיף דבר לעניין התגבשות עילת התביעה, שהרי עילת התביעה כבר הייתה מצויה בידי התובעת ממועד התאונה.

4.יש לציין כי ב"כ הצדדים הגיעו לידי הסכמה דיונית, לפיה בית המשפט יכריע בסוגית טענת ההתיישנות, ואם בית המשפט ידחה את טענת ההתיישנות אזי פסק הדין במסגרת התביעה הקטנה יהווה מעשה בית דין לתובענה דנן, באופן שהנתבעים ישלמו לתובעת את מלוא הנזק למוקד האחורי וכן מחצית מהנזק למוקד הקדמי, בצירוף הצמדה בלבד ללא ריבית.

5.כמו כן, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, על יסוד החומר המונח לפניו, ללא צורך בשמיעת עדויות, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

6.על יסוד החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה עילת התביעה התיישנה ולכן דין התביעה להידחות.