- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 22063-05-16 ש. שלמה רכב בע"מ נ' ציפרמן חבר ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
22063-05-16
7.2.2017 |
|
בפני השופט: נצר סמארה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: ש. שלמה רכב בע"מ עו"ד אורי וינינגר |
נתבעות: 1. נועה ציפרמן חבר 2. קרדן רכב בע"מ עו"ד ניר רפפורט |
| פסק דין | |
1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה הפרשים שלא שולמו בגין שכ"ט שמאי שנשאה בו התובעת בקשר עם נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 15.07.2015, בין כלי רכב, מ"ר 47-151-30 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 33-602-11 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").
2.הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות לקרות התאונה אלא הם חלוקים בקשר עם תשלום ההפרש בשכ"ט שמאי.
כבר עתה יובהר, כי הנתבעת 2 שילמה לתובעת בגין עלות תיקון הרכב, ירידת ערך וסך חלקי של 250 ₪ בגין שכ"ט שמאי, כאשר התובעת טוענת כי עלות שכ"ט שמאי היא 517 ₪ (ללא מע"מ), כך שלטענת התובעת, הנתבעת 2 נותרה חייבת לה סך של 267 ₪ בגין הפרש שכ"ט שמאי. יצוין כי בפתח הדיון ויתר ב"כ התובעת על ראש הנזק בגין השבתת רכב בסך של 250 ₪.
3.נערך לפניי דיון במעמד ב"כ הצדדים בלבד, במסגרתו טען כל אחד מהם בנושא שבמחלוקת.
4.בתום הדיון הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות וללא הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר להם כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.
5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של ב"כ הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, כך שהנתבעות נותרו חייבות לתובעת סך של 267 ₪, תוך חיוב הנתבעת 2 בהוצאות לדוגמא.
הגם שב"כ הצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:
5.1.במעמד הדיון הובהר על ידי ב"כ הנתבעת 2 כי היא שילמה לתובעת סכום חלקי עבור שכ"ט שמאי מאחר שהתובעת לא המציאה לידיה אסמכתא בדבר התשלום בפועל בגין שכ"ט שמאי.
צודק ב"כ התובעת בטענתו, לפיה מדובר בהרחבת חזית עובדתית אסורה. הנתבעת 2 מעולם לא טענה בכתב הגנתה כי התשלום החלקי בגין שכ"ט שמאי נעשה מאחר שהתובעת לא המציאה לידיה אסמכתא בדבר תשלום שכ"ט שמאי. טענה כזו נשמעה רק במעמד הדיון.
הנתבעת 2 אף לא צירפה כל אסמכתא בדבר פנייה שביצעה לתובעת במטרה לקבל אסמכתא בדבר תשלום בפועל של שכ"ט שמאי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
